מלאכת מחשבת חלק א קפה

להודיע למשה כי ראוי לשמוח על הטובה ולא על הרעה כי בראשונה תהי' גדולת ה' מפורסמת ולא באחרונה לכן לא אמר ויחד יתרו על כל אשר עשה ה' למצרים: ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל וגו' מתחת יד מצרים: אתה ידעתי כי גדול ה' וגו'

עלינו להבין ההפרש שבין המציל איש מן הרעה אשר תבוא במקרה והזדמן למצילו מן הרעה כללית מעפוש האויר וכדומה. זאת ועוד אחרת בין המציל איש מן הרעה ישלחנה עליו איש אחר למצילו מן הרעה יביא הוא בעצמו על אחרים. כי להיותו אז בחרון אפו לנתוש ולהאביד לא יכול להציל ביום ההוא ולהכניס בלבו מדת הרחמנות תחת היותו אז ברוגז וחרי אף. והנה במצרים הביא ה' המכות בדעת ובמחשבה על כלם. ועוד שלחם ה' בעצמו וזה הפלא ופלא. כי יוכל להציל איש אחד מבין הרעה אשר הוא מביא בזעם ועברה על כל הארץ. זהו אמרו אשר הציל את העם מתחת יד ומכת מצרים מלשון (לעיל ט') יד ה' הויה. ועתה ידעתי כי הוא גדול כי בדבר אשר זדו עליהם כלומר שהצילם בדבר הרעות אשר זדו ובמחשבתם באו עליהם ולא בשגגה וקרי: ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם וגו': עד סוף הפרשה

רבים הקשו על הפרשה הזאת וכבר כל הערעורים נכוחים וישרים למוצאי דעת מ"מ גם אנכי לא אחשוך מלשאול א' כאשר אמר וישב משה ויעמוד העם ואין טעם למה נצטרך לידע אם עמד משה וישב העם או בהפך? ב' באמרו ויעמוד העם על משה וכי אפשר שידין משה שש מאות אלף רגלי כל העם מקצה ביום אחד ואם היו מקצתם היה לו לומר ויעמדו הבעלי דינים ולא העם? ג' במה ששנה את טעמו משה ואמר כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים ולא אמר כי יבוא אלי לדין? ד' כי יהיה להם דבר בא אלי. ושפטתי. והודעתי וגו'. מילי מילי קתני. והלא היה יושב לדין ולא ללמדם חוקי אלהים? ה' מה שהשיבו יתרו נבול תבול גם [אתם גם] העם הזה כי אם יתבבלל הוא על משא כבד לא ידענו הבלבול שיארע לעם ולהם לא יבוא אלא ענוי הדין שלא יוכל לשפטם מהר ולא שיבולו כעלה נבל שהיא פעולה תורה העמל והטורח? ו' ויהי אלהים עמך משמע שאם לא יקבל עצתו לא יהיה אלהים עמו ומאין ידע זה? ז' היה אתה לעם וגו' והזהרת אתהם וגו' וכל זה אינו המכוון אצלנו כי בחרנו הישרת המשפט ולא דבר אחר להיות משה אמצעי בין ה' ובין ישראל ולהזהירם וכבר היה עושה כל אלה מקדם טרם דבר יתרו אליו? ח' אם העצה היעוצה אל משה היתה שיקל מעליו הטורח בבחירת האנשי' איך אתה ירצה שהוא יעשה את הכל הי' אתה לעם וגו' והזהרתה אתהם וגו'? ט' ושפטו את העם בכל עת אם כן לא ישפוט משה וזאת לא תקרא להקל מעליו אלא הסרה מכל וכל ואיך אמר ונשאו אתך? י' אם את הדבר הזה תעשה וציוך אלהים ויכלת עמוד מה יצוה אליו ה' אחר העשייה? י"א ויכלת עמוד וגם כל העם הזה היה לו לומר ולא תבול אתה והעם או תוכל לשאת אתה והעם כדברי' הראשוני'? י"ב כאשר משה עשה כדברי יתרו אינו מזכיר כי אם דבר המשפט ולא מן החוקים והתורות ולא שאל משה באלהים כאשר אמר לו חותנו? ואם עשה הכל אלא שלא חשש הכתוב להזכיר אם כן לא יזכיר גם דבר המשפט ודי שיאמר ויעש כל אשר אמר? אמנם כבר ידענו כי משה ציר נאמן על פיו יבואו החוקים והתורות אשר יצוה ה'. ובאמת צריך להבדיל בין הרב המלמד לאדם דעת. ובין הדיין הדן דין אמת לאמיתו ומשקיט דברי ריבות. ובין המלך המיישר ומנהיג את עמו וסובל עליו טרחו ומשאו בהנהגת