מלאכת מחשבת חלק א קפג

ה' בקרבנו אם אין כלומר אם יש ה' בקרבם ובלבם ואם יש להם אמונה בניסי ה' אם אין ואם יאמינו או לא יאמינו? ויאמר ה' גל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים

לפי שכל דבר שאינו מצוי לנגד עינינו הכל נשכח הואיל וכח הזוכר אין לו עוד ממנו תמונה וציור גשמי המזכירו ובקל אדם שוכח הדברים שאינם כתובים בעט ברזל ורוח עברה בם ואינם. ואם זרע עמלק היה מתקיים לפנינו כשאר האומות כבר היינו זוכרים פעולותיו וניסי ה' שעשה בהלחמו עמנו. אבל מפני שה' יתברך צוה למחות את שמו ולהכריתו מתחת השמים פחד ה' שנשכח כל תגמוליו וחסדיו שעשה עמנו נגדו. הלכך אמר ה' למשה כתוב זאת זכרון בספר וגו' כדי שיזכור ישראל תמיד נס ופלא שעשה במלחמתו ולא תשכח מפי זרעו. הואיל ומחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ויבוא זמן ועידן שלא יהיה זכר עמלק בעולם ומתיירא אני שתשכחו את אשר עשיתי לכם: ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' ניסי. ויאמר כי יד על כס יה וגו'

אחר מלחמת עמלק נכנס מורך בלב ישראל ממנו בידעם כי יצטרכו להלחם עמו בכניסתם לארץ כמ"ש (במדבר י"ג) עמלק יושב בארץ הנגב. וכאשר ימות משה ולא יהיו ידיו אמונה היאך ינצחוהו? על כן נתנבא משה ואמר לישראל שאין ידיו נוצחות או אובדות מלחמה. אלא ה' הנוצח והמחליש. ואף אם לא יהיה משה עמהם בידיו ישימו בה' מבטחם וינצחוהו. זהו כוונתו שבנה מזבח וקרא לו שם ה' ניסי פי' ה' הוא העושה נס שנצחתיו ולא אני. ואם תשעבדו לבבכם לשמים אתם גוברים. והטעם כי יד על כס יה כלומר אל תבטחו בי שישבתי על כסא אבנים והרימותי ידי לומר שממני היתה ההצלה כי יד ה' עשתה זאת, כי יד על כס יה יד שהיתה על כסא שהיא סבת הניצחון לדעתכם הוא יה. וכל פעולתי בישיבה והרמת יד אינו אלא משל ודמיון. וה' הוא הנוצח. והואיל ומלחמה לה' בעמלק מדור דור אל תיראו מפניו אף כי אחרי מותי: מלחמה לה' בעמלק מדור דור

איתא במדרש שאסף עמלק חיילים שלא נגזרה עליהם מיתה בשנה ההוא כפי חכמת המזלות ושלכך כתיב ויחלוש יהושע כי לא יכול להמיתם. יהיה האמת כן או שככה נפל טעות במחשבת המון העם מבני ישראל. אומר אני כי על כן אמר להם משה מלחמה לה' בעמלק מדור דור כלומר שיערכו עמו מלחמה בכל דור ודור ואי אפשר שבדור אחד לא יהיו מוכנים למות וזה להבטיח ולרפאות שגגת דמיונם ופחדם: פרשת יתרו וישמע יתרו כהן מדין חתן משה

בראשית קרא יתרו בשלשה כנויים יתרו כהן מדין וחותן משה. ואחר כך בשנים ויקח יתרו חותן משה ולא אמר כהן מדין. ואח"כ באחד ויחד יתרו. ואחרי כן מזכירו תמיד בלשון חותן משה חותנו מבלי הזכרת שמו. חוץ