מלאכת מחשבת חלק א קפב

בתורתי ולא ישנה ממצותי אשר אצונו לבלתי רדת ביום השבת: ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים ובקר וראיתם את כבוד ה' וגו' ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע

קשה מראה הערב והבקר ולמה בערב בשר ובבקר לחם ולא אפכא? ולא שניהם בבקר או בערב? ועוד למה ידעו כי ה' הוציא אותם בערב ובבקר יראו כבוד ה"ל כל אלה צריכים עיון רב. וכשר בעיני לומר כי (י) מנהג האיש המפונק לאכול בשר ביום הואיל והבשר קשה להתעכל באיצטומכא ויזיק באידים אל המוח ויבלבל השינה כידוע. לכן כל איש ממזג רך יאכל בלילה מאכלים קלים להתעכל מהתענג ומרוך. וביום הגסים וירבה אכילתו ביום מבלילה. אבל האיש העובד שחמרו גס ומזגו חזק יאכל בהפך מעט ביום שלא תצערנו האכילה הגסה וימנע מעבודתו וירבה סעודתו בלילה בהיותו פנוי ממלאכה. וכן אמר שלמה (קהלת ה') מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון. כי האוכל לשובע נפשו בלילה תדד שנתו מעיניו מאידים העולים ממאכלו שעדיין לא נתעכל. (יא) בהיות חום האדם נפוץ כלפי חוץ בשינה ודחוק לא יפעול כפעולתו בהקיץ. והאידים ההם בלתי מעוכלים יבלבלו מוחו ויבהילוהו חלומות רעים והרהורים רעים ויקיצוהו משנתו ואמנם זה באיש מעונג ועשיר שאיצטומכא שלו אינו מבשל כל צרכו. אבל אינו כן באיש העובד שיבשלו קרביו כל אשר יאכל זהו אמרו והשבע לעשיר וגו' פי' אם העשיר יאכל בלילה לשובע נפשו לא יוכל לישון. ויש טעם אחר לפי שהעובד תמיד מאכלו מעט ואם יאכל הרבה פעם אחת לא יזיק לו והעשיר האוכל בכל יום לחמו לשובע אם יחזור ויאכל בלילה יזיקנו. ואחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת עוד הזהר כי איש אשר יצטרך לדבר לפני מלך ושר אין נכון שיאכל לצבות בטן להיותו אחרי האכילה מבולבל במעשיו ולא ידבר נכונה אלא יאכל מעט ודברים קלים. והנה ישראל כשהיו בעבודה קשה במצרים היו אוכלים מאכלים גסים בלילה כדרך העובדים וכשיצאו לחירות ולא עובדים עוד נצרכו לשנות מנהגם ולאכול הגסים ביום והקלים בלילה כדרך המעונגים והימים הראשונים יפלו. מ"מ הואיל וכבר הורגלו במצרים כך לאכול מאכלים גסים בלילה ושנוי טבע תחילת חולי מעים צוה הי"ת שיאכלו גם עתה בשר בלילה שלא כדרך המעונגים ובזה יזכרו כי עבדים היו במצרים וידעו תמיד כי ה' הוציא אותם בזכרם ימים מקדם היותם עבדים. לכן בערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים. אבל ביום צוה שלא יאכלו אכילה גסה מלבד הנהוג מן העובדים עוד לטעם אחר שיצטרכו להיות מוכנים לראות כבוד ה' ולקבל פני מלך מלכי המלכים צריכים למדת הסתפקות ובלתי אל המן עיניהם לחם הקלוקל שאין לו מותרות ויהיה לבם פנוי על כן אמר ובוקר וראיתם את כבוד ה'. ולפיכך לחם בבוקר ולא בשר: וירב העם עם משה ויאמר תנו לנו מים ונשתה וגו' עד היש ה' בקרבנו אם אין

עדיין לא החזיקו ישראל אמונה שלמה בלבבם ועוד נסתפקו אם האותות והמופתים מעשה אלהים המה או אחיזת עינים כאיצטגניני פרעה ולא ה' פעל כל זאת על כן אמרו תנו לנו מים ונשתה ולא אמרו התפלל אל ה' ויתן לנו מים. ועתה היו כאיש אשר לא שומע ואינו מכיר את בוראו. זהו אמרו מה תנסון את ה"ל כי לא יקרא ניסיון לשאול צרכם מים לשתות אם לא בחרו לנסות את ה' האם מים יוכל תת? על כו קרא שם המקום מסה על נסותם את ה' לאמר היש