מלאכת מחשבת חלק א קפא

שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים

כבר הוכחנו עד הנה פעמים שלש. שהחוטא האלהים אינה לידו שילך מעצמו לקראת העונש כאשר אירע לפרעה שבא ברצונו בים. וזהו גדולת הקב"ה ולזה ימלוך לעולם ועד ככתוב בסמוך לנו שידעו כל יושבי תבל שהוא רחום וחנון ואין חפץ במיתתן של רשעים אלא רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ליה לרשת טמון לרגליו. כי אם יהיה ה' בידו מעניש פועל ועושה יהיה פתחון פה לאומות העולם להבזות בעיניהם הי"ת אשר ממנו יצאו הרעות. כאשר פירש מהרי"א אשכנזי בפירוש ההגדה בפסוק הללו את ה' כל גוים וגו' כי גבר עלינו חסדו וגו' גם חז"ל דברו בזה בענין (כורש) [דריוש[ מלך פרס באמרו (עזרא ו') ומצלין לחיי מלכא ובנוהי. והקשו הנותן סלע לצדקה בשביל שיחיו בני הרי זה צדיק גמור? ותירצו כאן בישראל כאן בא"ה. והטעם שישראל יקבלו בסבר פנים יפות הרע מאת האלהים כאשר יקבלו הטובה. אבל א"ה ביום טובה יהללו ה' ועל הרעה יגנוהו וישליכו עבודתו משכמם כי לא יעבדו אלוה מזיק ומעניש. על כן ביותר צריך לשמור דבר זה כנגד המינים לבלתי הגיד להם שה' פועל רע ולא יתריזו כלפי מעלה. אמנם ישראל בני מאמינים אם יקטלם לו ייחלו ויברכו כמו על הטובה. ולזה לפי שאמר בשירה כי ה' ימלוך לעולם ועד על כי בא סוס פרעה מעצמו ועל טוב יזכר שם ה' ואין האל המעניש כאשר פירשנו. לכן קפצה מרים בתופים ואמרה כי מה שאמר משה בשירתו דבר ויקרא לאומות העולם. אבל אנחנו בני ישראל לא נחשוב כן אלא שירו לה' כי גאה גאה וגו' כלומר אתם בני ישראל שירו לה' מ"מ אע"פ שגאה גאה והראה עצמו בעל נקמות ועושה רעות עד שסוס ורוכבו רמה בידו בים ולא באו מעצמם. ולנו לשיר את שיר ה' אף בידענו שהוא מריע ולא כאשר הוצרכנו להחניף לגוים ערלי לב: שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו: ויאמר אם שמוע תשמע וגו': כי אני ה' רפאך

בנם מרה שעשה משה להמתיק המים ולרפאם שם ה' חוק ומשפט לישראל. ונתן להם משל ומליצה כי כמו שהעץ המושלך במים היה טעמו מר כדברי חז"ל והמתיק המים המרים שלא כטבע הרפואות שהדבר נרפא בהפכו. כן אם ישמרו ישראל את השבת ובשמירתו היה להם לקנות חליים כאשר השביתה ממלאכה מסבבת מחלה. אתה לא כן לא אשים עליך חולי כי אני ה' רופאך פירוש ידעתי ליתן לכם לא מה שאתם שואלים אלא מה שהוא רפואתכם אף אם נראה בעיניכם הפך כדרך הרופא המשקה המים המרים ורעים לכאורה ובהם אדם מתרפא מחליו. כמ"ש (תהלים קמ"ה) רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע אבל יושיעם משאלתם שברוב הפעמים אדם שואל דבר שהוא לרעתו: ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא

כי היתה תרעומת ישראל מפני זלעפות רעב ואין לחם ואין מים. וזה התנצלות לתלונתם כי אלו היה להם לחם לפי הטף היו שומרים משמרת ה' כל הימים. ולפי שיאי ענייותא לישראל ואלו יתן להם ה' לחם לשובע וישמן ישורן ויבעט וכ"ש דפקר טפי. לכן אמר ה' הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו כלומר לא אתן להם לחם לרוב אלא דבר יום ביומו וכולי האי ואולי שילך בתורתי אף בשמרם די מחייתם יום יום. ד"א הנני ממטיר לכם לחם וגו' למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. פירוש למען אנסה הלחם רצינו המן. אע"פ שהוא דומם בלי דעת ותבונה ילך