מלאכת מחשבת חלק א קפ

הרעות המתרגשות בעולם לבני אדם תבאנה כדי שימשכו טובות לזולתם. ולכך בהכרח עתה צריך לומר כי ה' ימלוך לעולם ועד בין ברעות ובין בטובות וממנו הכל. ואם אמנם פועל הרעות ונראה גנאי בחוק ה' יתברך לזה כמתרץ הוסיף ואמר כי בא סוס פרעה וגו' כלומר הנה הי"ת פועל הטובות בזרוע עוזו אולם לא הרעות אלא הרשע הולך בעצמו לקראתם כי בא סוס פרעה בים מאליו וה' יתברך לא הכריחו לבוא אלא השיב ימינו אחור והחזיר המים לטבעם שטרם זה מנעם מלשטוף ישראל ולא רצה להתמיד הנס נגד הטבע בעבור המצרים. ואם המה היו על הארץ ביבשה וה' הוליך עליהם מי הים חוץ למקומו להטביעם זה היה באמת נקרא פועל הרע. אמנם דורש רעה תבואהו כי המצרים הלכו הם בתוך הים מעצמם אחרי ישראל כאשר באו ביבשה בתוך הים כי הואיל ה' לעשות נס והצלה לעמו ושינה טבע המים לבל יזלו כמשפטם. ואם היה עוד מעמיד המים כמו נד נגד הטבע גם כאשר נכנסו המצרים בתוכו היה פועל טוב ופלא גם למצרים שלא זכו ולא אבה ה' לעשות טובה לאויבי שמו. הלכך כי בא סוס פרעה תשובה ניצחת שאין בחוק ה' לפעול רע שבעונש פרעה הוא בעצמו הלך לקראתו וישב ה' עליהם את מי הים ולא חדש ה' דבר כי אם להשיב טבע הים שיזולו המים כמשפט. אבל בהצלת ישראל ה' יתברך פעל הטוב בידו כדרכו שהוא טוב ומטיב

ותקח מרים הנביאה וגו' התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות: ותען להם מרים שירו לה'

ראוי להשיב שואלי דבר למה מרים לא יצאה גם היא במחולות ככל הנשים אלא בתוף לבדו? או גם הנשים תלכנה אחריה בתופים לבדם בלי מחולות לדמיון מרים? גם מה הודיענו באמרו ותען להם מרים אם היא ענתה להם או אם חכמות שרותיה תענינה? ואם היא לבד ענתה השירה הזאת יפלא ששאר הנשים לא תשרנה שירה ותהיינה שומעות ושותקות? ובשגם היה טוב לומר ותשר להן מרים ולא ותען? ועוד בה שלישיה באריכות הלשון ותצאן כל הנשים אחריה והיה רשאי לקצר ולומר ותקח מרים וכל הנשים את התוף בידיהן

? והאמת (ט) שהמשל והדמיון יפעול ביותר בהמון העם. בגדול מהם יראו וכן יעשו. וכל שכן בנשים וילדים שדעתן קלה. ואם תתן להן רשות מה ונתיר להן רצועת הצניעות כחוט של עכביש. מיד יביאו עצמן בתכלית הזדון וכעבות העגלה חטאה. כמו שאירע לאהרן באמרו (לקמן ל"ב) חג לה' מחר והמה הסכימו וזבחו זבחים ויקומו לצחק. גם ראוי לדעת כי סתם מחולות הן הנה צחוק וקלות ראש והעד (שם) וירא את העגל ומחולות (שופטים כ"א) לחול במחולות. והנה מרים הנביאה בקשה לשורר ולשבח לה' אשר עשה לנו כל, הניסים האלה וכדי שתחול עליה הנבואה לקחה התוף כדברי חז"ל אמנם כל הנשים אשר נשא לבן אותנה להתעכב גם הנה בשמחה ולא נתן ה' את רוחו עליהן לא היה להן ליקח תוף. מ"מ כאשר ראו שהגדולה שבהן עשתה כן וחשבו שהיה דרך שמחה וששון לא מבעיא שאף הנה רצו לרדוף אחריה בתופים אלא גם לחול במחולות. ומרשות אחד באו לידי צחוק וקלות ראש המרגילין את האדם לערוה. על כן בראות מרים מעשיהן מיראת ה' על פניה הוכיחה אותן דרך מענה מלשון (משלי כ"ו) ענה כסיל כאולתו ואמרה להן אין פעולתי דרך שחוק אלא שירה. ומה לי ולכן במחולות שירו לה' וגו' גם אתן כמוני ואל תעשו כמעשים האלה כי לא מלבי: