מלאכת מחשבת חלק א קעט

אינו מן הענין? ה' גם יפלא שאמר ה' ימלוך לעולם ועד כי אמנם ה' מלך לעולם אף אם לא יביאם אל המנוחה ואל הנחלה? ו' במה שאמר בסוף השירה כי בא סוס פרעה וגו' והמובן נראה שהוא נותן טעם למה ה' ימלוך לפי שבא סוס פרעה וזה טעם שאין לו טעם? ז' שטוב לנו אלו אמר כי הציף ונער ה' את פרעה וחילו בים ולא יאמר כי בא סוס שמשמע שהוא בא מאליו? ח' גם במלת וישב ה' עליהם את מי הים ולא אמר והציף ורמה בים או ונער כלשון הכתוב בפרשה ל ט' צריך ביאור על מה שאמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים אם גם זה הוא טעם למה ה' ימלוך לעולם ועד או דבר בפני עצמו א וראינו לפרש כדברי חז"ל שהיו ישראל מתרעמים על המטה הזה שאינו אלא של פורענות בראותם מביא מכות על מצרים ועל הים. ושלפיכך ציוהו ה' שיקח המטה להוציא להם מים מצור החלמיש כדי שידעו ויבינו גם יכלתו להיטיב. על זה יש לדייק למה שאלו ישראל תנו לנו מים. וחזרו ושאלו למה העליתנו. לשאלה הראשונה הוכיחם משה. ובשנית צעק אל ה'? אלא שלא על המטה היתה תלונתם כי אם על ה'. וכן כתבו קצת המפרשים. ותלונתם על המטה רוצה לומר שהיו סוברים שיש שם שני אלוהות כדעת המינים אחד פועל הטובות ואחד הרעות. ומפי עליון אחד לא תצא הרעות והטוב. ודעת משובשת כזאת בעת ההיא היתה מפורסמת. והאמינו ישראל שה' יתברך הוא אל המריע ולהיטיב לא ידע. הוציא ישראל אמנם בהריעו למצרים העבירם בים סוף. להטביע המצרים וכן כלם וכאשר נביא בפרשת שלח ואמרנו מזה בריש פרשת וארא. ועד הנה לא ראו טוב מן המטה הזה. לפיכך התרעמו בשאלתם תנו לנו מים כלומר גם ה' גם אתה עשו לנו טובה בתת לנו מים לשתות בלתי שתהיה רעה לזולתנו. ושבו עוד ואמרו למה העליתנו להמית וגו' רצונם אין כוחכם אלא להרע כאשר נבאר לפנים. על כן וישמע יתרו וגו' כי הוציא ה' כלומר שמע שהוא יתברך האל המטיב באמרו עתה ידעתי וגו' עתה שמעתי שיודע ה' להיטיב וגדול אדונינו מכל אלהים ואם תאמר הרע למצרים ל תשובתו בצדו כי בדבר אשר זדו עליהם פירוש תמותת רשע רעה ולא ה' פעל כל זאת. נשוב אל ענייננו. הנה משה כאשר הבין שגגת ישראל ושבדעתם נשרש הדעת המשוגע הלזה. התחכם בשירתו להשיב לישראל. כי לא כצורנו צורם. ואדרבא אלהינו פועל כל הטובות (ח) ולא יעשה ה' אלהינו דבר מן הרעה בעצם וראשונה לאדם אלא כדי לעשות טובה לזולתו וגם הרעות ההנה מפיו לא יצאו אלא שהוא מסיר המונעים ומניע החוטא שילך למצוא העונש וממילא עונותיו ילכדונו את הרשע והיגונים ממשמשין ובאים מאליהן. ככתוב באיוב (ח') אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם שהניחם ברשות העון והפשע וממנו קבלו ענשם. על כן העיד הכתוב באמרו וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם שידעו ממני הטוב והרע להכות מצרים ולשחרר ישראל. זהו שאמר נטית ימינך תבלעמו ארץ פירוש הסרת ימינך כאיש שמטה ידו וזרועו ומאריכו על צלעיו והוא סימן היותו שובת ממלאכתו ולא ישמור עוד השגחתו עליהם ואז תבלעמו ארץ מאיליה. ואף גם זאת רעה תבוא עליהם כדי להיטיב לזולתם נחית בחסדך עם זו גאלת וגו' כדי להוציא ישראל לחירות ולהביאם אל ארץ זבת חלב ודבש. ואם שמעו עמים ירגזון רעדה אחזתם ויברחו בהחבא כל העמים בקריעת ים סוף ובניסי מדבר ולא באו עליהם למלחמה ולא היה אלא כדי להעבירם אל הארץ אשר נשבע להם עד יעבור עמך ה' וגו' תביאמו ותטעמו וגו' ותבנה להם המקדש והמעון. הנה עד הנה מבואר שכל