עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מלאכת מחשבת חלק א

מלאכת מחשבת חלק א יח

Melekhet Mahashevet part 1 18 · מלאכת מחשבת חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

חכמת האלקות מהסבה הראשונה

הכרת הסבה הראשונה מן המוקדמות קשה למאד בלי השתרבב שכל האדם אל הכפירה, אמנם מן המאוחרות קלה מאד בראיות ברורות אין ספק בהנה, בראשית נ"ט קדושים א', האזינו י"ד, השכל והמופת יגזור מציאות הסבה הראשונה, ואין צורך להזהיר על זה, אבל על השגחתו בשפלים ראוי להאמין כי השכל יסבלנו, יתרו ה', אף אם ה' ית' אינו ניכר אלא ממעשיו, מ"מ כבר אפשר ליודעים להתבונן בשמו המורה עצמותו להגיע אל תכליתו, שלח כ"ו, חקירות ענין התולדה תביא האדם לידי חקירת הסבה הראשונה, בראשית נ"ז, האזינו י"א, יתרו ט', כשיושם פועל ההוויות על הסדר הנראה, בהכרח כך היה מימי קדם, ובהכרח קדם פועל שבראם והוליכם בסדר הזה, בראשית ה', לא יעלה על הדעת שיהיה מניע פועל ההוויות תמיד אם לא קדמה הבריאה מאתו, ולא יתואר סדר מתמיד בדבר על דרך הקרי אם לא מדעת מניע, שם ו', כל הדורש בנסתרות יבלבל שכלו בטענות נגדיות עד שיודה חסרון הבנתו, שם ס' מהשגחת ה ית'

השגחת הי"ת בשפלים ראויה לאמונה, כי בלתה השכל לא יסבול הדבר, יתרו ה', כל מקרה האדם וקורותיו מכח דעת והשגחת הסבה הראשונה, שופטים י"א להסיר ממנו יתברך הגעת היצורים והשגחתם, ולתתם ביד שפע הכוכבים, אפיקורסות היא בפירוש, נח י"ד, שקר גדול ורוח מינות להאמין חסרון בו יתברך שיפנה אל מחשבות השפלים, אלא צופה ומביט ומשגיח כל מעשה בני אדם, וילך ה', השגחת השי"ת בשפלים לולי ענותנותו היתה חסרון ברוממותו וגדולתו, נח מ"ח, תקרא הסתרת פני ה' להשלחת העונשים והרעות, שלא לכנות וליחס הרע מאתו, אך אמנם הוא דרך השאלה, וישלח ה', אין לשלול ממנו יתברך השגחת כל הברואים גם אשר לא מבני אדם המה. נח ד'. אין דבר הרשות הנתונה לבחירת האדם הכרחית להשגחת הי"ת. כי כבר יוכל שנתן ה' הרשות לאדם מבלי שישגיח עליו נח ד'. קושית צדיק ורע לו רשע וטוב לו אל המעיין היטב בהצלחות המדומות בעולם הזה תסתלק לגמרי כי אמנם אין אדם מצליח בארץ ואין איש אובד מכל וכל. ואם יחסר לאחד דבר מהדברים. בדבר אחר יתגדל. וכן בכל המעשים תחת השמש. וירא י'. רוב ההצלחות באות לאדם לרעתו. ובהפך הרעות תבאנה לטובה. ועל כן אין לחשוב בשבילם אדם מצליח או אובד וירא י"א. אם מת האדם בצרות רבות סי' טוב לו שקנה עולמו. ובהפך מי שעונותיו מרובים על צרותיו. וירא י"ג. הצדיק הגמור החביב אל הי"ת לא יפגשוהו הרעות. אך מאליהם תברחנה מפניו שלא להתנגד אל מחשבתו יתברך. ואמנם מי שאינו גמור ימות או יתייסר בחטא ובעונש הרבים לכפרת שאר עונותיו, בא י"ד.