מלאכת מחשבת חלק א קעו

להוסיף להם קלות לנערם בים ולא להכבידם להתעכב שלא יכנסו בו? י' אם המצרים רודפים אחר ישראל עד סוף הים מדוע אמרו אנוסה מפני ישראל כי אם רצו לנוס היה להם להפוך מרכבותיהם ולשוב אחור ולא לרדוף אחריהם באמרם אנוסה? י"א מה שאמר ומצרים נסים לקראתו שאם רצונו שהיו רודפים אחרי ישראל למה אמר בלשון מנוסה ולא אמר ומצרים רודפים אחריהם? ואם רצונו שהיו נסים מן הים הל"ל נסים מפניו ולא לקראתו? י"ב כאשר המים הדביקו כל חיל מצרים ויכסום בתוך הים מה זה שאמר וישובו המים ויכסו את הרכב וגו' כי הוא דבר מבואר שכסו את הרכב אם שטפו גם האנשים ויפול רוכבו אחור? י"ג במה שרצה להודיע באמרו הבאים אחריהם כי מה יתרון אם באים אחריהם או לפניהם או אחרי מי הם באים ל ואומר אני בהיתר כל הספקות. שפרעה ומצרים הכל אחד ואין הפרש ביניהם. אלא שפרעה יאמר בדבר הנוגע אל המלך עצמו ומצרים בדבר הנוגע גם אל העם כאשר פירשנו במקום אחר. והנה הי"ת הוצרך לצוות לישראל שישובו ויחנו כדי להגיד להם את מעשה האלהים אשר יעשה. ואין ספק שהמה ידעו הדבר ולא היה להם לחוש ומורא לא יעלה על ראשם אלא לפי שלא הבינו דברי ה' על אמיתתם באמור להם ה' וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם וחשבו ישראל כי פרעה לבדו עם עבדיו מתי מספר ירדוף אחריהם לא כל העם מקצה וגם לא בעריכת מלחמה אלא כרודף. ולזה כאשר פרעה הקריב כי בזה הכתוב אמר פרעה להורות שהוא רצה להקדים לפניהם שלא כדרך המלכים ונשאו ישראל עיניהם וראו שלא פרעה לבדו ועבדיו רודף אחריהם במרוצה בלי סדר כדרך הרודפים אלא כל מצרים יחד ונוסע אחריהם בנסיעה ועריכת מלחמה אשר אין מקום לאויביהם לומר נטושים הם על פני השדה ויעטו אל השלל (ב) כידוע לכל הלוחמים אשר בהיותם נוצחים אויביהם אם ירדפו אותם בפירוד ובלי סדר על הרוב ישובו להיות מנוצחים מאויביהם שכבר היו נסים מלפניהם. וכן אמר פרעה ארדוף אשיג אחלק שלל ולא אירא עם כל זה שינצחוני כי אמנם אריק חרבי לבד ותורישמו ידי כ"כ היו ישראל נבזים בעיניו. הלכך כאשר ראו ישראל שעם פרעה בא המון רב כל מצרים והוא נוסע בסדר ולא רודף רעדה אחזתם. והי"ת צוה למשה הרם את מטך ושיחזק את לב כל מצרים לבוא אחריהם ובזה יהיה מקום לו יתברך להתכבד בפרעה. ואמר בפרעה לפי שהוא חשב עצמו לאלוה. ואין כבוד למלך גדול ורם יתברך להתכבד בעיני אמהות עבדיו המון העם כ"א במלך מתנשא לכל לראש גאה ורם כפרעה אשר נשאו לבו לאמר (יחזקאל כ"ט) לי יאורי וגו' (לעיל ה') מי ה' וגו'. אולם במכות שהביא ה' בארץ מצרים על עם שוקט ובוטח כבר יהיה פתחון פה להם לומר אולם היינו חמושים מלובשים בשריון ואיש כלי מלחמתו בידו לא היה יכולת בה' ללחום נגדנו. לכן הוסיף ואמר וידעו מצרים כי אני ה' פירוש אתה לא יוכלו לומר אלו היינו חמושים לא היה ה' יכול אלינו אלא ידעו כי אני ה' נאדרי בכח כי נתכבדתי בפרעה בהיותו ברכבו ובפרשיו ובכל חילו ערוך למלחמה ולא שקט ושאנן על שמריו בארץ מצרים. והנה נסע עמוד הענן מלפניהם לפי שהיה עדיין יום והלך מאחריהם ובלילה נשאר במחנה ישראל עמוד האש המאיר ועמוד הענן מאחריהם המאפיל. ועם כל זה לא קרב זה אל זה פירוש עמוד הענן לעמוד האש. ומדרכי הטבע שהאויר יניע האויר אשר אין לו תנועה והא חשון בדמותו בצלמו ויאיר גם הוא כאשר פירשנו בפרשת בראשית. הגיד כאן הנס הנפלא שהיה אור במחנה העברים ואחריהם תכף החשך ולא יתערבו זה בזה ונשאר האויר החשוך בלי תנועה ולא האיר למצרים. וכאשר נתבקע הים ועברו ישראל בתוכו הנה גם המצריים היו רודפין אחריהם במרוצה במדרון שפת הים. ובעבור החשך לא הרגישו בדבר היותם בקרקע הים עד כי הגיעו אל תוכו ירצה באמצעיתו ששמה עמוק עמוק