מלאכת מחשבת חלק א קעה

להסיתם לילך עמו ולרדוף אחרי בני ישראל וזאת כוונת הכתוב שאסר את רכבו שלא כמנהג המלכים ההולכים בקרון של זהב להתגדל על שאר העם אבל הוא אסר את רכבו כלומר רכבו הנכבד הנהוג לו אסרו בעבותות ולא הוציאו חוצה להשתמש בו כדי שידעו שירצה להיות כאחד האדם ואיהניה ליה שטותיה שאת עמו לקח עמו בדברים אלו ויצאו כלם כאיש א' עמו ואין יתרון בינו לבינם: וירדוף אחרי בני ישראל ובני ישראל יוצאים ביד רמה

אלו פרעה שלח את ישראל כאשר שאל משה כבר היה לו פתחון פה לומר לא שלחתים אלא על מנת שישובו ועכשיו כי ברח העם בדין אני רודף אחריהם להשיבם. אמנם לא שלחם אלא בחוזק יד בעל כרחו ואם כן מה טענתו להשיבם זאת כוונת הכתוב שלא היה דין ומשפט עם פרעה לרדוף אחרי בני ישראל אחרי שבני ישראל יוצאים ביד רמה ואין לו טענה אמיתית לרדוף אחריהם: ופרעה הקריב וגו' עד ויושע ה' ביום ההוא

מהרי"א אשכנזי הפליא לשאול על שנוי הלשון פעם יאמר מצרים ופעם יזכיר פרעה ופי' היותם שני מחנות. ושנטבע בים מחנה פרעה הקודם ומחנה מצרים הנשאר היה לפלטה. ואף כי דבריו טובים ונכוחים. מ"מ לא ידעתי היאך יתרץ הפסוק וינער ה' את מצרים בתוך הים וישובו המים על מצרים? ועוד אם ויסר את אופן מרכבותיו פירושו שאסרו המה בעצמם אופני מרכבותיהם שלא ילכו במרוצה היה לו לומר ויקשור את אופן כי אמנם ויסר משמע שהוסר האופן מן המרכבה ולא יאמרון קשר אל ההסרה ל על כן אמרתי לפרש באופן אחר וטרם נביא השאלות אשר ראויה ההתעוררות בהן ובכללן גם מה שהקשה הרב ז"ל. א' למה הוצרך הי"ת לומר דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו הלא אל מקום שעמוד הענן והאש הולכים שם הם שבים ללכת שם יחנו ושם יסעו בני ישראל ואין צורך לצוותם על זה? ב' למה אמר הי"ת בהכבדי בפרעה ולא אמר במצרים? ב' בכפל שחזר הי"ת וידעו מצרים כי אני ה' וכבר אמור למעלה? גם אמרו בהכבדי בפרעה וגו' הוא יתרון לאין צורך באשר כבר אמר ואכבדה בפרעה וגו'? ד' מה שאמר והנה מצרים נוסע אחריהם שהיה לו לומר רודף אחריהם ולא יאמר נוסע אלא לאדם הנוסע ממקום למקום בנחת ולא לרודף במלחמה? ה' והוא מה שהקשה הרב הנזכר שפעם יאמר פרעה ופעם מצרים והיה ראוי שיתפוש תמיד לשון אחד ולא ישנה בלשונות משונות? ו' יקשה על יראת וחרדת ישראל שם פחדו פחד על חיל פרעה וה' יתברך הבטיחם כמה וכמה פעמים ואין ספק שכבר ידעו שהי"ת יקשה לב פרעה לרדוף אחריהם ואם כן למה יראו בני ישראל וצעקו אל משה? ז' ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה שאם רצונו שלא קרבו חיל מצרים אל מחנה ישראל כל הלילה הרי לא קרבו אפילו ביום של אחריו כי לא השיגום? ח' במוקדם ומאוחר שבכתוב שלא כהלכתו כאשר אמר וירדפו מצרים וגו' תוך הים נראה שרדפו עד שנכנסו בים ואח"כ כתיב ויסר את אופן וגו' אנוסה וגו' משמע שעדיין לא נכנסו בים והיו מבקשים לברוח עד שהוצרך הי"ת לנערם בתוכו ככתוב אח"כ וינער ה' את מצרים בתוך הים. והיה ראוי שיאמר בתחילה ויסר את אופן וגו' ואח"כ וירדפו מצרים וגו' וינער וגו'? ט' מה שהסיר הי"ת את אופן מרכבותיו והוא נגד המכוון שהיה צריך