מלאכת מחשבת חלק א קעד

כי אמר אלהים פן ינחם העם

הדבר קשה להבינו שלא ימנע מב' דרכים. או שהשי"ת היה מוכרח עכ"פ שישראל יצאו ממצרים ויכנסו לארץ לקיים הבטחתו אל האבות, או שזה היה עושה להיטיב להם ולא מכח קיום הברית. הנה בשני לא איכפת ליה להקב"ה אם המה לא יאבו שמוע וישובו למצרים להטמין בפח רגלם הלא המה סבה לרעתם וילכו באשר יתהלכו ולמה נחם דרך ארץ פלשתים? ואם בראשון למה לא סבב ה' עכ"פ לב קהל עדת ישראל שלא לשוב ולא נתן להם לב אמיץ וחזק להלחם נגד אויביהם וינצחום ובזה יתקיים יעוד ה' אל האבות מבלי שיבקש תחבולה לסבבם דרך ים סוף כאלו אין כחו להטות לבבם לאשר יחפוץ ל ואם לא רצה ה' ליטול רשות האדם האיך הסיבם אם כן דרך ים סוף והיה בזה גורם שלא ישובו מצרימה וכזה ראינו במדבר באמרם (במדבר י"ד) נתנה ראש ונשובה מצרימה עכבם הי"ת. הנה ראינו בדברים פעם שה' יתברך יטה אל הדרך הראשון ופעם אל השני ל והדבר צריך עיון רב. וכבר נשתדל בזה בריש פרשת שלח לך קחנו משם: ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה

יש לפרש כי יאמר מלך מצרים לדבר העשוי מאתו בפרהסיא ויד כל העם בו ודבר סתר שייך למלך לבדו כמנהג המלכים. וכן בפרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות ואח"כ ויצו פרעה לכל עמו לאמר ולא אמר ויצו מלך מצרים. לפי דברי חז"ל שאף על המצריים גזר כי אולם גזירה ראשונה היתה בפומבי ואזני כל העם אל ספר התורה להשמיד להרוג את ילדי העברים. אמנם כאשר יצא דבר מלכות להטביע גם ילדי המצרים אין להודיע להמון הדבר ודבר סתר הוא לפיכך כתב פרעה ולא מלך מצרים. כך הענין בזה כלם שמעו שברח העם אבל בהפיכת רצונו לרדוף נאמר פרעה כי מאתו היתה העצה ולא ברבים. ומה שנאמר ויחזק ה את לב פרעה מלך מצרים כי אמנם כבר אמרו חז"ל שלקחם בדברים באמרו ויאסור את רכבו וגו' והנה בזה נתחזקו כלם ולכן התחיל הוא להחזיק בו ואח"כ להיותו גם מלך מצרים: ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו

ראיתי ונתון אל לבי א' מה שאמר אל העם כי בלתו היה הכתוב מיושר? ב' באמרו ויהפך שטוב לו לומר וינחם פרעה על אשר שלח? ג' כי שלחנו את ישראל ולא אמר העם כבראשונה? ד' כי שלחנו ולא כי הנחנו לילך? ונראה כאשר לפנים דברנו כי שלוח תאמר על ההליכה בלי תנאי לשוב והליכה תפול על מנת לחזור. והנה כאשר הכה ה' כל בכור קם פרעה לילה ואמר לישראל לכו עבדו את ה' כדברכם כלומר על מנת לשוב כי כן היה נראה משאלתם ראשונה שרוצים לזבוח לה' דרך שלשת ימים. אבל עם הארץ של מצרים לא כן דברו אלא מגודל יראתם שלחום מכל וכל באמרם ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ וזה היה להם לטעות נגד רצון פרעה. על כן עתה הוכיח פרעה את עמו והפך פניו נגד עמו לאמר מה זאת עשינו ל ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם רצונו לעם של מצרים ששלחום לחלוטין עד שהודו ונכלמו על אשר עשו לאמר מה זאת עשינו כי שלחנו? ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו

אמרו חז"ל שפרעה אמר (א) להיות כאחד מאנשי הצבא ויעזוב המלוכה כדי