מלאכת מחשבת חלק א קעג

יצפה מה שלפניו אבוס בעליו שיתן לפניו די מחסורו בר ותבן ומזון אבל ישראל לא ידע מה שעבר ולא התבונן במה שראוי לצפה לא כשור ולא כחמור כנגד הארבעה אלה דברה תורה. כי אמנם לרשע רע אשר אין לו חפץ באהבה ולהיטיב לא ידע ואין לו דין ודיין באמרו מה העבודה הזאת לכם וגו' כפירושנו לא רצה הכתוב להשיב כי חפץ רשע הוא ולא יאזין למוכיחים האומרים עבוד ה' מאהבה או מיראה או ע"ד הגמול כאשר אמרנו ע"כ עזבתהו התורה ולא ענתה כסיל כאולתו. והאיש הצבוע והחנף מראה פנים שוחקות ואין מחשבתו אלא להנאתו ולטובתו ויחשוב מחשבות לקבל שכר כפול ותחת הנחשת יביא כסף כנהו הכתוב בשם שאינו יודע לשאול כי טוב לו אלו היה יודע לשאול השכר מחבירו בפה מלא משיעשה כמעשהו ובקרבו ישים ארבו. ואל הבן הזה כילי אשר לא ייטיב כי אם לתכלית הריוח השיב הכתוב כמשפטו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים תלה הכתוב יציאת מצרים בעבודה כלומר גם לפי דבריך צריכים אנו לעבוד את ה' אם תרצה לקבל פרס ושכר העבודה שהרי אף בצאתי ממצרים עשה ה' זה לי רצונו הנסים והנפלאות בעבור זה ובשכר זאת העבודה שעשיתי אני. והאיש השלישי אוהב ועובד לגמול את חבירו על הטובות שקדם הוא אתו זהו איש תם אשר חכמים יגידו כי זו היא מדת בינוני האומר שלי שלי ושלך שלך ואם עשית עמדי חסד הרי שלך לפניך ואף אנכי אגמול לך. ואם אין גם אנכי אחשוך מעשות לך טוב. הוצרכה התורה להשיב לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו שיעבוד את ה' כפי מדתו על דרך הגמול. באמרו ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרוג ה' וגו' על כן אני זובח וגו' כלומר הואיל ועשה לנו הטובות האלו על כן אני זובח לה' מצד להשיב לה' כעל כל אשר גמלנו ה'. ולשני הבנים הללו השיב הכתוב כמחשבתם אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה אולי יבואו לשמה באחרית הימים לאהוב את ה' ולעבדו בלב שלם. והאיש טוב וישר ירא אלהים טוב ומטיב לכל בלי צפיית שכר קראו הכתוב בן חכם. כמאמרם ז"ל בפרקי אבות יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך רצה בזה להזהיר שיעשו כבן חכם הלזה שיהיה ביתם פתוח לכל וייטיבו תמיד. ואמנם לא לעשירים שיש בהם צפיית גמול אלא ויהיו עניים בני ביתך אשר לא תחשוב מהם דבר לתשלום מה שעשית. וצדיק וחסיד כזה יהנה בעשותו הטובות. וספר הכתוב בתשובתו לו הנסים והנפלאים שעשה ה'. וגם הוסיף שצוהו ה' לעשות חוקים רצונו בלי שאלת טעם. ולא עוד אלא שצדקה תהיה לנו כי נשמור וגו' כלומר שיעשה עמנו צדקה ויהיה לנו נחת רוח בשמירת המצות כאשר מגמת החכם שאין תכלית הטבתו לאחרים אלא ההטבה עצמה כמו שאמרנו: פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה את העם. פן ינחם העם. ויסב אלהים את העם. וחמשים עלו בני ישראל

לפי שהעם יקרא הערב רב. ובני ישראל החשובים והכשרים דומים לישראל אביהם. ואמרו חז"ל כי ישראל מזרע קדש היו א' מחמשים והשאר ערב רב. לפיכך הזכיר בכל הפסוקים לשון העם לפי שנלוו עם ישראל גוים רבים והי"ת יודע כי לבם אין נכון עמו דור תהפוכות המה וגיורא עד עשרה דרי וכו' על כן הסיבם דרך המדבר. פן ינחם העם הערב רב וישובו לסורם. ואם תאמר לא יתנום הטובים בני ישראל לשוב תירץ שהם היו מתי מספר וחמושים עלו בני ישראל ולא יוכלו להם