מלאכת מחשבת חלק א קעב

אל עצמם. וחור ואמר ואת אהרן כן עשו במה שנוגע אל אהרן ובניו. כאלו אמר ועם אהרן כן עשו. כי כן תורה לפעמים מלת את

והגדת לבנך וגו'. בענין הארבעה בנים דברה בהם התורה ואנחנו מצאנו ביניהם שנויים והפרשים יפרדו איש מעל אתיו לנו יאתה להעמיק שאלה לחקור ולהבין אמרי בינה. כי מצאנו בבן הרשע זה יצא ראשונה בפרשת משכו אשר כבר גזרנו אומר לעיל שהתורה לא נתנה לו תשובה על חלומותיו ועל דבריו אין להשיב והיה בהפך לנו לענות כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו ל וגם לבן שאינו יודע לשאול בפרשת קדש ראוי להשכיל בתשובתו הקצרה בעבור זה עשה ה' לי וגו' דבר שלא נתפרש כראוי. וגם אינה מספקת די צרכה כפי דעת השואל אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו? ואחריו לבן החם בפרשת כי יביאך האריך בחשובתו הרמתה ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו וגו' על כן אני זובח וגו' ובבן הזה תלה הזביחה והעבודה ביציאת מצרים. משא"כ בשאינו יודע לשאול באמרו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים משמע שחלה יציאת מצרים בעבודה שבעבור המעשה הזה הוציא ה' אותי ממצרים? אמנם בבן החכם בפרשת ואתחנן כמה הרפתקי עדו עליה וכמה הלכתא רבוותא מהנהו קראי? והוסיף שנית ידו לאמר ויצונו ה' לעשות וגו' וצדקה תהיה לנו וגו' נראים הדברים מיותרים אל תשובת הבן החכם ל ועתה אציע לפניך הצעה בה תבין דעת המקראות ויתיישבו הספקות. כי הנה האוהבים יתחלקו לארבע סוגים או מדרגות. (יח) יש שיאהב את חבירו מאהבה שלא על מנת לקבל פרס רק מאהבתו אותו כי אהבת נפשו אהבו ורצונו לעשות חפצו כי הוא יקר בעיניו ונכבד לשלמותו באופן שהאוהב בעצמו יקבל טובה לעשות טוב לאהובו זה ויהיה לו קורת רוח לעבדו ולהתעסק בצרכיו אף בלי צפיית תשלומין. ואיש כזה הוא אוהב טהור לב טוב וישר וכמעט איננו בנמצא בדורותינו. ויש שיאהב ויבקש טובת חבירו לא מאהבתו אותו אלא לשלם לו כל תגמולוהי עליו שכבר עשה אהובו עמו שלא להיות כפוי טובה. וזה הוא אוהב גרוע מן הראשון הואיל ואהבתו תלוייה בדבר ואין תכליתה האהבה עצמה אלא לשלם חובותיו לחבירו. ויש שיאהב איש לא לשלם לו את אשר עשה עמו אלא לקבלת שכר להיותו מצפה תשלום גמול מחבירו או לבקש ממנו טובה. ואוהב כזה אינו אוהב אלא צבוע וחנף לחכלית הדבר וכשיתבטל הדבר תתבטל האהבה ולכן גרוע מן השני ואין לו מן האהבה אלא השם. וכזאת וכזאת כל האהבות שבזמננו. אבל רע משלשתם אשר לא יאהב שום אדם ולא יעשה טובה לזולתו איש רע מעללים והוא כליבי ואפילו יעשה לו אדם טוב לא ישלמנה לו והוא רוצה שיתנו לו אחרים והוא לא יתן זה איש הדמים איש הבליעל כמ"ש הכתוב (תהלים ל"ז) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן דברה תורה על שתי הקצוות שבארבע מדרגות הללו על האוהב טהור לב ועל הרשע הנזכר הלזה שלא מבעיא לא ירצה לתת ממונו לשום אדם אלא אף ירצה ממון אחרים ולוה רשע ולא ישלם ולא יגמול כאשר גמלהו. אולם הצדיק חונן ונותן לא זו שנותן ממונו אלא שהוא חונן בנותנו לו ר"ל שהוא נותן תשואות תן לחבירו הלוקח ממנו שבזה יש לו הנאה וטוב לו להיות מטיב. ואל מול שתי מדות הממוצעות צעק הנביא (ישעי' א') בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן. כי אמנם אף כי ה' יתברך גדל והרים ישראל אפילו הכי פשעו בו ולא אהבוהו לשלם לו טובותיו שעשה עמם ולא עוד אלא שגם לצפה תשלום שכר לא שמו לבם כאשר ידע שור קונהו ויזכור מה שעשה לו האדון לשעבר והחמור שלא יזכור זה לפחות