מלאכת מחשבת חלק א קסט

יצוה להשחית הירקות שבכרם לא יבחין בין ירק טוב לרע. אם לא ימצא שמה עשב מזריע זרע פרטי בתכלית היופי (יד) רצוני צדיק גמור כי ראוי לשלמותו להצילו אם שיצוה הדבר למשחית או שהמשחית בעצמו יצילנו ובידעו אשר ייטב בעיני ה' ולדמיון זה אמרו אי לאו דמכריזין ברקיעא הזהרו בר' וכו' משוינא לדמך וכו'. (טו) וגם הצדיק שאינו גמור ינצל לפעמים לסבה שיש לעולם צורך בו כי הוא חטא רבים ישא לפושעים יפגיע ויוכיח במישור לענוי ארץ או לאיזה צורך גלוי לפניו יתברך כדמות מה שאמרו חז"ל דקיימא ליה שעתא וחנותי את אשר אחון אף על פי שאינו הגון. ואולי גם לבעבור זה יעשה מעשה ניסים לרשע רע על כי בחר בו ה' לשבט אפו ואמרו עליהם רשע שהשעה משחקת לו, ולכן אין לשאול מדוע הקב"ה יאריך אפו לאיש דמים ומרמה יהרוס וינתוץ בית עיר או מדינה ולא ימיתנו ה' יתברך להסיר מכשול ולהציל עשוק כי אם אחרי הכותו וביום שכבר השמיד והחרים רבים ל כי הטעם ששלחו ה' יתברך בעיר או במדינה ההוא ברצון להיות לשבט אפו ואחר עשותו שליחותו ימות בעונו כאשר נדבר עוד במקום אחר. ועל כן על הרוב הרשעים מצליחים. על פי הדברים האלה ידוע נדע שאלו במצרים היה הי"ת שולח משחיתים לבדם היו נוגפים גם בכורי ישראל. לכן הוצרך הי"ת להתייחד עם המשחית לאמר לו את זה ואת זה לא תכה להציל מרעה אשר יאמר כי הוא זה. וזה שפעם אמר וה' הכה ופעם שהכה המשחית כי היו שניהם יחד האדון והעבד

ושמרתם את הדבר וגו': והיה כי תבואו וגו': והיה כי יאמרו וגו': ואמרתם זבח פסח וגו'

שאול שאל האיש בעל כלי יקר למה בבן רשע זה לא כתב ואמרתם אליהם כדבר שכתוב בשאר הבנים ובזה לא נאמר אלא ואמרתם סתם? עוד טען על אמרו ושמרתם את העבודה ולא אמר ועבדתם? והשתדל לתרץ שפסוק ואמרתם זבח פסח וגו' אינו נקשר עם הפסוקים שלפניו ושהוא דבר בפני עצמו ושהכתוב לא חש להשיב דבר אל בן הרשע אלא בא להודיענו דרשת רשב"ג כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח וכו'. אמנם מבואר הקושי בדבר שיעזוב הכתוב ענין אחד ויטעון טוען אחר שלא כעניינו מכל וכל? ולכן אדברה אף אני וירוח לי וטרם אחלה לדבר אביא על הכתובים הערות. א' באמרו ושמרתם את הדבר הזה ולא נתן בכאן לדבר הזה שם עבודה כדלקמן ל ב' מהו החוק הזה בדבר עד שיהיה חוק לך ולבניך עד עולם? ג' והיה כי תבואו וגו' ושמרתם את העבודה הזאת בכאן הפך הלשון ולא אמר ושמרתם את הדבר הזה כדלעיל ל ד' שלא אמר בפסוק הזה עד עולם כבפסוק ראשון? ה' מה יתרון בפסוק השני על הראשון שכבר נאמר בו ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם לשיכפול בשני לומר והיה כי תבואו וגו' ושמרתם את העבודה הזאת וכבר באמרו עד עולם יוכלל גם הזמן שבו יבואו אל הארץ? ו' מה שאמר והיה כי יאמרו אליכם בניכם בזה ואין כאן מקומו אלא אחר פסוק ראשון המדבר בבנים שיבואו כי שם ביתו? ז' ואמרתם זבח פסח הוא לה' היה לו לומר זבח פסח הוא לנו על אשר פסח ה' שהיו אוכלים אותו ואינו נקרב על גבי מזבח? ח' יתכן לשום לב גם לשאלת הבנים שאמרו מה העבודה הזאת ולא אמרו מה הדבר הזה ובפסוקים שלשה שנויים כאשר אמרנו ל וישר בעיני לרדוף שיטת הרב הנזכר. שלפיכך מסדר ההגדה לקח תשובה לבן הרשע הזה בפרשת קדש לי כל בכור דלקמן. לפי שכאן לא ניתנה לו תשובה ויהיה פסוק והיה כי יאמרו אליכם בניכם וגו' מקושר וראיה אל מה שלמעלה ממנו. הלכך מסדר ההגדה הוצרך ליקח התשובה מן הבן השני הקרוב לו