מלאכת מחשבת חלק א קסה

מהלך בארצות השכנים אחור וקדם כרצונו. אמנם הנס המופלג שהיה בארבה של מצרים הוא כי וינח בכל גבול מצרים היה מתפשט בכל ארץ מצרים וכשהיה מגיע אל הגבול דהיינו אל מקום תחומה עם ארץ אחרת היה נח שמה ולא היה לו רשות ללכת ולכנוס בתחום אחר להזיק שדה שאינה של מצרים. באופן שלרוב הארבה העולה לגבול היה מתרבה ומתעבה שמה חמרים חמרים ויקומו נד אחד אלו ע"ג אלו והיה שמה כבד מאד באותו גבול מ"מ נצבו כמו נד ולא השיגו גבול אחרים וזה היה פלא אשר לפניו לא היה כן ואחריו לא יהיה: ויפן ויצא מעם פרעה

מדרך המוסר איש היוצא מלפני המלך לא יהפוך פניו עד כי יצא מפתח החדר אשר המלך שמה אלא אחורנית כידוע. אלא אם היוצא גם הוא שר ושלטון. על כן משה מלך ישראל השמיענו כי פנה מעם פרעה קודם צאתו כדרך השרים. ופרעה בחרון אפו על זאת צוה לעבדיו שלא יניחוהו עוד לעשות כדבר הזה. ובפעם אחרת ויגרש אותם מאת פני פרעה שלא יהפכו אחוריהם אל המלך עוד. ולכן גרשם ודרך המתגרש מן הבית ללכת אחורנית: ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה וגו': עד ויגרש אתם מאת פני פרעה

פקוד פקדתי לדעת מדוע אמרו עבדי פרעה אליו שלח את האנשים ולא אמרו שלח את העם כנהוג ל גם יתכן לדרוש כוונת הכתוב יהי כן ה' עמכם. ומה רצונו באמרו כי רעה נגד פניכם על דרך הפשט? אף מה שאמר כי אותה אתם מבקשים אם פירושו שמבקשים הדבר היה לו לומר כי זה אתם מבקשים אמנם אותה כנוי לנקבה איננה קשורה אל האמור לפנים? ואחשוב כי פרעה איש און ומרמה ובעל תחבולות בחר להתווכח עם משה וליעצו כדת מה לעשות להנאתו ולטובתו. על כי יועצי פרעה הסיתוהו לשלח האנשים ולא הנשים והטף שישארו במצרים לערבון עד שובם. והתחכם פרעה לפתות בדברים וליעצו שלא יביא עמו לעבוד ה' אלא הגברים ולא הטף והנשים מיראה שלא ימותו בדרך. ושזאת היא למשה מחשבה רעה להביא את העם בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש. ואני ידעתי כי מזל רע מסית אתכם לזה ולכן לא הנחתי אתכם עד הנה. מ"מ הואיל ואתם חפצים בדבר ומפצירים בי עד מאד אמרתי לשלח הגברים לבד הואיל (ב) ואתם האנשים בני דעת מבקשים הרעה הזאת ורגלוהי דבר אינש ערבין ליה ותדאגו מכם ולא ממני. אבל אין ראוי להביא הנשים והטף שאינם בני דעת ואלה הצאן מה עשו? ואם תאבו להרע לעצמכם אל נא אחי תרעו ליונקי שדים אשר לא ידעו לכך אמר בטענותיו יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם בלשון קושיא. האם חשבתם שכשאשלח עמכם את הטף אז יהיה ה' עמכם וישקוד ה' על הרעה ולא יביאנה עליכם בעבור טפכם? אין זה אמת! כי אמנם תמיד יקרה אתכם הרעה וראו כי רעה נגד פניכם רצונו שאתם עורים וחסרי דעת הולכים לקראת הסכנה והרע ואם כן לא יצילו אתכם הנשים והטף. לכן אמרתי שלא ילכו אתכם בניכם ולא יגועו בעונותיכם ולא יומתו בנים בעון אבות. לכך לכו נא הגברים כי אותה הרעה אתם מבקשים. ובמשפט יפול הרשע בשחת יפעל ולא הבנים שלא בחרו בזה: כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה

מחסדי ה' עם כל ברואיו (ג) שהפורענות מאחרת לבוא והרפואה והטוב ממהרים ובבוא הארבה רוח הקדים עמל כל היום וכל הלילה. ובסור הארבה ויהפוך