מלאכת מחשבת חלק א קסג

ויוסף לחטוא ויכבד לבו הוא ועבדיו

ההוספה בחטא היתה שהחטיא את עבדיו. והכביד את לבבם בטענותיו לאמר שהיה הכל דבר טבע

ויחזק לב פרעה יש לדקדק בחזוק הלזה ובשנוי לשונותיו. כי אמנם ד' חלוקות בדברים אחת אומרו ויחזק לב פרעה האמור בתנין משמע שנתחזק מאליו וכזה נאמר בדם בכינים ובברד. שנית ויחזק ה' את לב פרעה משמע שה' החזיקו. ומאליו אולי היה נכנע ובסגנון זה כתוב בשחין בארבה ובחשך ועל ים סוף. שלישית ויכבד לב פרעה גם זה משמע מאליו אלא ששינה הלשון ולא אמר ויחזק וכזה כתוב בדבר לבדו. רביעית ויכבד את לבו נראה שהוא מצא תואנה להכביד לבו ככתוב בצפרדעים ובערוב וגם בברד? ומבלעדם עוד יש הפרש אחר שבכלם נאמר כאשר דבר ה' לבד מן הערוב ודבר שלא אמר כאשר דבר ה' בהם ל ראוי להתעורר ולמצוא ישוב מספיק על כל אלה. ויש להתבונן במה שאמרנו למעלה שהקב"ה עשה פרעה מיום הולדו ממזג אכזרי וקשה עורף ורוב הנסים והיסורין כאין נגדו ויחשבם לאפס ותוהו ועם כל זה מכלל המכות שהביא ה' עליו כבר המצא תמצא אחת או שתים היו ראויות לרכך קשיות ערפו ולהפוך אומץ לבבו. אם לא כי צוה ה' והחזיק עוד את לבו יותר על מזגו שלא ישמע גם אליהם גם ידוע נדע שיש מן המכות האלה לא יוכלו לייסר לב איש הדיוט גם אם לא יהיה מלך עריץ. וקצתם ייסרוהו. אך יאות לפעמים לשר ושלטון שלא לקחת מוסר בנקל על כל דבר הנראה שלא להתראות ירא ורך הלבב כנהוג במלכים. וקצתם יהיה כח להן לולי שנמצא בפעולתם איזו עילה תסבב להאמין שהמה דרך טבע. הנה כי כן במופת התנין ובמכת דם כינים וברד המה פלאות היה ראוי להתפעל בהם מלך הדיוט אשר לא היה לבבו קשה מעת מולדתו. אך אמנם פרעה אמיץ לבו בגבורים מהרכבת מזגו כאשר אמרנו לא נתפעל מהם. על כן כתוב בהמה ויחזק לב פרעה כלומר מה שלא שמע ולא שת לבו לאלו כי נתחזק לבו מנעוריו מה שלא היה נארע לאיש אחר. והטעם בשלש המכות האלה. כי אחת והיא דם הוא דבר אינו נוגע בו בעצמו כאשר בשאר המופתים. ובכנים היה מתייסר בה לולי שאמרו אליו החרטומים אצבע אלהים היא ורוצה לומר שזאת היא דבר הבא בטבע מעפוש האויר והוא יד המערכות כי כן יקראו יד אלהים על כן ויחזק לב פרעה ושב לאיתנו הראשון. וגם הברד אם כי הוא דבר נורא מאד מ"מ כבר פירשנו במקומו שפרעה חשבו לטבע בחדול המטר הברד והקולות כראוי להיות כפי דרכו ומחשבתו. על כן בכל אלה לא נתפעל מאד פרעה ושב לקדמותו ולחזוק לבבו כאשר בתחלה. על ככה במכת הדבר שהוא דבר אינו נוגע בגופו וגם קרוב הדבר להיותו טבע ומאורע שבעיר אחת ימותו כל עשתרות הצאן ובעיר אחרת יחיו לכן נאמר שמה ויכבד לב פרעה רצונו שאף אם לא היה פרעה ממזג קשה מ"מ קרוב שיכבד לבו גם אם היה לדמיון שאר המלכים בלי שיצטרך לחזוק אחר. וצפרדע וערוב המה מכללם שיהיה להם יכולת להחזירו. אמנם היה ראוי מחק האיש המושל שאל ירא ולבבו לא ירך תיכף בבוא אליו מכה אחת או שתים ולפי שבדם וכינים כבר אמרנו שלא נהפך ורוחו ולא חשבם לחוזק לבו. הנה בצפרדע וערוב הבאים אחריהם אע"פ שחזקתו לא הועילה מ"מ התחזק על יראתו והראה עצמו כאלו אין לו פחד מפניהם. וזהו אמרו ויכבד את לבו רצונו שהכבידו ואנס את עצמו כאלו לא ירא מהם. אולם בשלוח ה' עליו שחין בו בעצמו וכן חשך האפלה עד לא יכול לקום מתחתיו וגם במכת הארבה שאכל את יתר הפלטה עד בלתי השאיר לו שריד לאכלו א"א שלא יסתער ולא ינוע לבבו ולבב עמו אם לא כי אצבע אלהים היא להחזיק את גאונו עוד ולהוסיף לו אומץ יותר ממה שהיה כדי שלא ישמע לקולם. וזה אמרו באלה ויחזק ה' את לב פרעה שאלמלא חזוק ה'