מלאכת מחשבת חלק א קסב

וה' נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה וגו' זהו הברקים שלהם דמיון הלוך אש ארצה: העתירו אל ה' ורב מהית קלת אלהים וברד וגו': עד ויכבד לבו הוא ועבדיו

ראוי לשים לב על ההפרשים הנאמרים בפרשה א' בראותנו שכתב משה קולות ואחר כך ברד גם בהתפללו אל ה' נאמר ויחדלו הקולות והברד. אמנם פרעה הפך הדברים ואמר וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות עד ששם הברד בתחלה ואחריו הקולות? ב' משה צרפם לאחדים קולות וברד. ופרעה בבקשתו הפרידם ואמר ורב מהיות קולות אלהים וברד הכניס ביניהם מלת אלהים. וגם משה אמר הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד ולא אמר הקולות והברד יחדלון? ג' אם פרעה הערים לומר הברד ברישא ואחר כך הקולות כאשר ראינו למה עתה בבקשתו להתפלל שמע לדברי משה ואמר ורב מהיות קולות אלהים וברד ולא אמר ברד אלהים וקולות כי כן דרכו? ד' יקשה הלשון שאמר ורב מהיות קולות ולא אמר ויסר מעלי הברד? ומה ירצה במלת ורב? ה' באשר ראינו כי לא נזכר בהתראה ולא במכה עצמם שם מטר. ומ"מ בסור המכה כתוב ויחדלו הקולות והברד ומטר לא ניתך וכן וירא פרעה כי חדל המטר ומי הכניס מטר בזה שהוא ברכה ולא קללה? ו' גם בלשון ומטר לא ניתך ארצה יפלא. שלא כתב כמאמר פרעה ויחדלו הקולות והברד והמטר בלי שיוסיף לומר לא ניתך ארצה? אולם ראוי להבין איך יתהוה הברד ביום סגריר ומזה כבר כתבנו בספר בראשית. אם לפי דעתנו מהתפשטות העצמים בחלקי האויר שאצלנו ושעל פני השמים. או כפי דעת הפילוסופים הקודמים מקור או חום האויר הסובב המים אשר יהיו בענן ביום הגשם ומכריחם להתקשה. וידוע כי הברד תשמיע קול רעם או מהכאת הטיפות זו בזו או מסערת האויר המתרחב בחוזק כדמות קנה השריפה. אם כן בדרך טבע ראוי (ה) שהברד יהיה בראש וראשון והקולות שניים ומסובבים מן הברד. באופן שבסור הברד הסבה יסורו הקולות המסובבים ממנו. אמנם הי"ת אדון הטבע רצה בזה לברוא חדשה לנס בתתו קולות נוראים אשר אינם מסבת הברד אלא היו הם בעצם וראשונה סבה לברד כי הוא ירים לעב קולו להומם ולאבדם. וע"ז אמר וה' נתן קולות וברד מתחלה קולות ואחר כך ברד. גם פרעה הערים בזה מפחדו להאמין הנס ואמר כי ה' יתברך שלח אליו שתי מכות בבת אחת קולות מפחידים וברד. ודיה לצרה בשעתה מכה אחת ולא שתים. וזהו אומרו ורב מהיות קולות אלהים וברד כלומר יש לי רב שיבואו עלי קולות אלהים שהיא מכה אחת וגם ברד מכה אחרת ולפיכך הפריד ביניהם בתיבת אלהים. על כן השיב משה כי אין אמת כדבריו שאינם אלא מכה אחת אלא שהברד מסובב מן הקולות שלא כדרך כל הארץ. וכשיפרוש כפיו אל ה' הקולות יחדלון ואז ממילא גם הברד לא יהיה עוד. ובזה תדע כי לה' הארץ ומלואה המשנה טבע הדברים אל מה שיחפוץ. וכאשר פתר לו כן היה כי בהתפלל משה מיד חדלו הקולות ואחר כך הברד. ולהודיע לפרעה הדבר הגדול הזה שאמנם הברד והקולות היו כלם דרך נס ולא דרך טבע הוסיף הכתוב ומטר לא ניתך ארצה כי אם היה ברד טבעי כאשר חדל הברד היה ראוי שטיפות המים באויר הנקפאים לברד בסור הסבה המקפאה אותם על הארץ יריקו בטיפות מטר. והואיל והברד הזה היה דרך נס ולא כמנהג הטבע בסור הברד לא נשארו טיפות מים באויר אלא חדלו הקולות והברד ומכל מקום מטר לא ניתך ארצה להורות הנס כאשר אמרנו. אולם פרעה כאשר ראה שמטר לא ניתך ארצה חשב בעקשות לבו הטעם שלא היו עוד מים בערים והכביד לבו כי אמר שהכל היה דרך טבע. כי בחדול המטר הנתקשה בעבים הנה לא יקפאנו עוד הקור או החום ובזה לא יוכל לירד ברד עוד. וכשלא יהיה עוד ברד יחדלון גם הקולות. כי חשבו דבר טבעי הברד סבה אל הקולות והברד מהמטר: