מלאכת מחשבת חלק א קסא

העמק שאלה או הגבה למעלה למתי אעתיר לך וגו' ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעי' ממך ומבתיך רק ביאור תשארנה פירוש כמה זמן היית מבקש אלו הייתי מעתיר לך ושואל ממך ומעבדיך ומעמך שכולם יטפלו בדבר ויטרחו בידיהם להכרית הצפרדעים לא מכל הארץ כי זה אי אפשר לאדם בשום פנים אלא ממך ומבתיך לבד כדי שתסיר המכה ממך לבד ולא מעמך. וגם לא לנטלם לנשאם חוץ לארץ מצרים בדרך רחוקה לכם כי יהיה העמל הרבה אלא להשליכם עד היאור וזה אמרו רק ביאור תשארנה כלומר הצפרדעים שיסורו עבדיך ממך ומבתיך ישאום עד היאור ולא למרחקים. ענה פרעה ויאמר למחר כי בפעולה הזאת לפחות צריכים היו עבדיו ועמו לזמן יום אחד אז השיבו משה למען תדע כי אין כה' אלהינו הוא יפעול בכחו שבתוך הזמן הזה לא מבעיא שיסורו הצפרדעים ממך ומבתיך אלא אף מעבדיך ומעמיך רק ביאור תשארנה וכאן פירושו כמשמעו שלא יסורו הצפרדעים מן היאור וזהו נגד הטבע ולא תאמר היאור שלח הצפרדעים לשבט אפו והוא הסירם. הואיל ולא יכול לרפאות את עצמו. הלכך צעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים פירוש בזאת יוכיח הי"ת יכלתו כי הוא שם הצפרדעים לפרעה ולא היאור כאשר חשבו. אמנם הי"ת לא רצה להסיר הצפרדעים אלא המיתם. כי בזה הנס יגדל יותר כאשר ימותו הצפרדעי' במקום חיותם בחצרות ובשדות וחיו במקום מיתתם בתוך הנהר וזה הוא פלא עצום ואצבע אלהים. כי אמנם אם יסורו וילכו להם לארץ אחרת זהו נוהג שבעולם לדמיון הארבה ישתטחו במדינה ואח"כ כנוח עליהם הרוח ילכו באשר יתהלכו למקום אחר. והנה המעשים האלה אדרבה היו למכשול לב פרעה כי ראה בהנה הרחבת הלשון ודרך לטעות בדברי משה באמרו וסרו הצפרדעי' מלתא דמשתמע לתרי אפי אפשר שימותו ואפשר שילכו להם. גם מה שאמר רק ביאור תשארנה אפשר שיחשוב החושב שהוא קול ענות חלושה כאלו הי"ת אין יכולתו להסירם כלם ושמשה יהפוך הדבר וידרשנו לכבוד עצמו. ואלו אמר משה וימותו הצפרדעים ולא הזכיר שתשארנה ביאור בדבור יותר פרטי לא היה מקום טעות לפרעה. אמנם כאשר היתה אמירתו כללית ורחבה היתה נסבה שיכבד את לבו בחשבו יעוד משה כדברי האיצטגנין. מאשר ולא כל אשר. וזהו אמרו וירא פרעה כי היתה הרוחה כלומר שהיה דבורו כללי ומרווח ולא פרטי אשר יאמר כי הוא זה. על כן הכביד את לבו ולא שמע אליהם: רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי

אין פירושו שלא יתרחקו ישראל ללכת שכבר אמרו לו דרך ג' ימים אלא כוונתו אל משה ואהרן שמסתמא הודיעוהו שאינם רשאים להתפלל בארץ מצרים המלאה גילולים. ושצריכים ללכת חוץ לעיר להתפלל לה' על דבר הצפרדעים. על כן אמר להם פרעה אל תתרחקו מאד ואל תתעכבו מהתפלל עלי אלא מהרה תיכף חוץ לעיר. שאם תתעכבו בין כך המכה לא תסור: ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים

פירוש כי אמנם במכות הקודמות התחכמו גם החרטומים לעשות גם הם בלהטיהם כן. והעיזו מצחם לעומת משה לאמר גם אנחנו ככם. אבל במכה הזאת לא יכלו לעמוד ולהתקומם לפני משה בתשובה נוצחת להוציא השחין גם המה לפי שלא היתה בריה במצרים שלא היה בה השחין. אם כן האיך יאמרו להביא גם הם שחין על אדם אם כבר היה השחין בחרטומים ובכל מצרים. וה' נגע את כל איש ואשה אין נקי: