מלאכת מחשבת חלק א קנט

השנית שנפל עליו והרגו ואם יחזור עוד לשגגה אחרת אין לדבר סוף ל אלא הדבר אמת ויציב שאין לו פשע ועון על השגגה השנית שנפל עליו והרגו כי הקב"ה הזמינו לזה ואין לו דמים והאלהים אנה לידו ולא פעל ברשותו. כן המאורע בין אבשלום ודוד. הקב"ה הסיתו על אביו לכפרת עונו ולא הי' אבשלום ראוי לעונש על אותו מעשה ובעונות אחרים שהיו על אבשלום מת במלחמה. וכדומה לזה אמרו מגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב. כי אין הקב"ה מזמין לעשות רע אלא איש רע מעללים ושראוי גם הוא לעונש גם סנחריב ונבוכדנאצר היו ראויים לעונשים בעבור מעשיהם הרעים ובחרם ה' לשבט אפו. אמנם לא הענישם על אלו הפעולות כ"א על מה שנתחייבו למקום על פשעיהם לכל חטאתם שפעלו ברצונם. ועל זה נאמר (זכרי' א') אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה. גם אם יקצוף על עמו צאן מרעיתו עביד לנגידא סמייתא ויניע מלכם להרע להם. וזהו שהסית את דוד למנות את ישראל ולא ענשו על המנוי ולא הורע לישראל על המנאם אלא על חטאם הידוע ככתוב (ש"ב כ"ד) ויוסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד לך מנה את ישראל. ככה התנצל יוסף לאחיו באמרו (בראשית מ"ה) לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהים ואין ספק שהמה שלחוהו ולא ידבר יוסף עאל לבם בדבר שקר על פניהם אלא היה רצונו שהמה לא יהיו ראויים לעונש בעבור זה כי פעלו שלא ברשותם וה' הניעם לעשות את המעשים האלה ולא יעצבו מיראת העונש הנה א"כ כמה וכמה מהעונש המופלג על המצרים אשר שעבדו בני ישראל וענו אותם בעבודת פרך ובהריגת הבנים. אע"ג כי יד אלוה עשתה זאת וישראל נתחייבו היסורין והענוי מ"מ כבר היה ה' יכול לייסרם בכל מכה במדבר או בארצם ע"י צריהם ואויביהם לולי שהמצרים ראויים היו לקבל העונש ההוא בין רב למעט. ועיני ה' פקוחות לתת לאיש כדרכיו גלגל הדבר שישעבדו ישראל עד שיקבלו ענשם מכל פשעיהם כא'. ואת הגוי אשר יעבודו ידין כפרי מעלליהם. ואם לא הקשה הקב"ה לב פרעה כלומר שיברא לבו מעת מולדתו ממזג קשה ואכזרי אם אירע שפרעה יהיה בצלם ובדמות המלכים והשרים ממזג מפונק ירא ורך הלבב כאשר יראה אות או מופת בשנוי הטבע הלא יחרד וישתומם פלצות יבעתוהו מהתענג ומרוך ותיכף ומיד ישלח את בני ישראל ולא יקבלו המצרים ענשם. לכן הי"ת כי כל דרכיו משפט סבב הדבר שמלך מצרים אשר ימלוך בעת ההיא יהיה מזגו עריץ קשה עורף ואמיץ לבו בגבורים ולא יירא משוד כי יבוא ולא יזיזוהו מרעיון לבו אותות ומופתים עד מות. ז"ש ואני אקשה את לב פרעה וחזקתי ולא אמר ואני אשים בלב פרעה. כיוצא בדבר (דברים ב') ולא אבה סיחון מלך חשבון העבירנו בו כי הקשה ה' אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה. כי אמנם כבר כל מלאכי כנען נתחייבו כלייה למקום וצוה על ככה הי"ת (שם כ') לא תחיה כל נשמה. וכדי שישראל יוכלו להשמידו ויתגרו בו מלחמה להכרית את שמו הקשה את לבבו למען תתו בידם. ואין זה חסרון במשפטי ה' לסבב הדברים שיקבל העונש הראוי לו וכן גבי אחאב כתיב (מ"א כ"ב) מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד. ודוד (ש"ב כ"ד) לך מנה את ישראל. ואבשלום (שם י"ב) ושכב עם נשיך וגו' וכאלה רבים הואיל ולא העניש ה' את אחאב על דבר שנתפתה וכן סיחון על דבר שלא אבה להעביר ישראל ואבשלום על ששכב ודוד על שמנה וכן פרעה עד שלא שלח ישראל כי הפעולות האלה לא פעלו ברשותם כי יד אלוה עשתה זאת והיו לשבט אפו אלא על פשעיהם הקודמים אשר עשו בבחירתם. וה' הקשה רוחם שיקבלו ענשם כאמור והם ישאו את חטאתם:

בי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת

מהר"י אברבנאל פירש שפרעה ישאל מופת עליהם ועל עצמם לאמת אם הם