מלאכת מחשבת חלק א קנד
Melekhet Mahashevet part 1 154 · מלאכת מחשבת חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →רשות לישראל להלוך כדי לחזור אבל מצד שהוא מלך מצרים אין נכון לעשות כן כי מישראל ילמדו כל עם מצרים לשמצה בקמיהם וירפו ידיהם איש איש ממלאכתו אשר המה עושים בבתיהם באמרם הנה לעברים הותר לזבוח ולטבוח טבח ומה נעשה אנחנו? לכן אמר מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו בזה את העם ירצה המצריים ממעשיו ומאומנותם. ולפי שמסתמא באו עם רב מן המצריים לפני פרעה לשמוע המחלוקת הוצרך פרעה לומר להם לכו לסבלותיכם ואל ישעו כל העם בדברי שקר: ד"א הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אותם מסבלותם. כל יראת פרעה הי' פן ירבה ישראל על המצריי' ועלה מן הארץ בעל כרחם. אמנם בזמן שנשתעבדו ישראל ולא יכלו לפרות ולרבות כבראשונה התרבו המצריים מאד עד כי כלתה יראת פרעה הי' והיה נכון לבו בטוח שיהיו תמיד ישראל עבדים תחתיו ועל כן אמר למשה הנה עתה עם הארץ של מצרים פרו ורבו למעלה ואיך תוכלו להשבית ישראל מסבלותם בעל כרחינו כי אתם המעט: תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו
היה להם להתרעם על הדבר כהווייתו ולומר ותוכן לבנים כתמול שלשום נעשה? וקרוב בעיני הדבר שהיו צועקים על רוע מזלם ואומרים דרך צחות כי לענות נפשם הכל כשרים. ואין איש בעזרתם. ושופטים ושוטרים ניתוספו לרעתם. ולטובתם אין קול ואין עונה. כי אם יצטרכו לאיזה דבר אין עוזר להם אפילו תבן אין ניתן לעבדיך. אבל להטריחם ולהעבידם גם אבן מקיר תזעק. והלבנים עצמם דרך משל גם הם אומרים לנו עשו! עבדו! ולכו לסבלותיכם! פרשת וארא וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה': וארא וגו': עד מקוצר רוח ומעבודה קשה
יפלא מאד אופן והמשך המראה הזאת. יש בה פסוקים נראים מיותרים בכפל לאין צורך יאמר ויחזור ויאמר הדבר בעצמו ל גם דבורים בם לכאורה תוהו המה בלי טעם ל ומה שאמר וידבר אלהים אל משה מדת הדין ולא הזכיר מה שדבר אליו ולא ידענו מה היה לו להוסיף ויאמר אליו אני ה' הפך למדת הרחמים? ראוי להתבונן בדברים עיון היטב. אמנם יתכן במה שאמרנו שנשתרשה במצרים מאז האמונה המעוקשת שיש שתי אלוהות א' מטיב וא' מריע. וזה יראת משה באמרו והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה' כדברינו שמה. גם עתה בדבר משה אל פרעה לשלח את בני ישראל הרע להם והצל לא הצילם. פחדו חטאים שבעם כי בא משה בכח האלוה המריע. והטובים שבהם כי לא נבערו ונכסלו בזה מ"מ חשבו שמשה בא במדת אלהים המורה דין כשאמר אלהי העברים נקרא עלינו. יען כי לא הורשה לדרוש להם על פי ה' שמו המיוחד כאשר אמרנו שם. וזה יהיה נסבה להכביד עולם ולהבאיש את ריחם. לכן צעקו ירא ה' עליכם וישפוט כלומר יהי רצון שיתראה עליכם ה' במדת הרחמים וישפוט אותנו בחסד ולא עוד במדת הדין כאשר עשיתם. עד שהוכרח משה לצעוק אל ה' באמרו אדני למה הרעותה וגו' במלת אדנות המורה דין והאל יתברך מיד נראה אליו בחרון אף וגער בו שפנה אל זאטוטי בני ישראל ואל חלומותיהם. כי אמנם ה' ושמותיו אחד ואל אחד בארץ ואין הפרש בדעתו וברצונו. וידבר אלהים אל משה דבר אתו קשות על טענותיו ואחר כך אמר אליו אני ה' רצונו שאין הפרש בין מדותיו אלא לערך המקבל והאלהים הנו ה' כי ה' ברחמים יפעול הדין ואלהים בדין