מלאכת מחשבת חלק א קנא

לא אמר לו ה' אנכי ארפא פיך ולשונך ותדבר בצחות לשון מדברת? ובאמת יקשה על מה זה לא רפא ה' כובד לשונו מבלי שיצטרך לאהרן אחיו להיות לו למליץ? ט' בקשיות עורף משה בענותו שלח נא ביד תשלח בלי שום טענה ודברים של טעם ראוי לשים לב עליו. ולא לחנם משה בחיר ה' הוציא הדברים מפיו. ולמה שתק באמור ה' אליו הלא אהרן אחיך וגו' ואז היה לו לסרב יותר מטעם שכבר בחר ה' באהרן אחיו הגדול ממנו ודבר ידבר הוא ומה לו אם כן לבחור גם במשה איש כבד פה ולשון? י' יפלא שבכל אלה התשובות והמענות לא טען משה על דברו אל פרעה אלא על דברו אל ישראל ויותר היה ראוי שימאן לדבר לפני פרעה בכובד לשונו ממה שיסרב לדבר לבני ישראל. כאשר ראינו מה שאמר בפרשת וארא הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה נראה שקל יותר בעיניו לדבר אל ישראל מלדבר אל פרעה? י"א מה דבר ה' כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם וגו' וחזר ואמר לך ואספת את זקני ישראל וגו'? י"ב באריכות ורוב דברי משה גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך וגו' דברים אין טעם ואין צורך להם ל י"ב והאמינו לקול האות האחרון כי מלבד שאין ראוי לומר אחרון אל מי שהוא שני ואחריו שלישי ל עוד יקשה מה בכח יגבר אות הצרעת על אות הנחש שיאמינו להם אם לא יאמינו לו? י"ד באמור ה' למשה מי ישום אלם או חרש ואדרבה היה לו לומר מי ישום מדבר ובעל הלשון. כי אמנם חרש ואלם זהו נגד המבוקש ממשה ל אולם לבוא אל ישוב הספקות תדע ותשכיל מה שאציע לפניך (ו) כי לא יעשה ה' אלהים דבר נס נגד הטבע ואין צורך לו רצוני שיוכל לעשות הפעולה בלתו. כי לא ישנה ה' דבר מפעולות הטבע לאין צורך. גם ראוי לדעת כי כאשר מלך בשר ודם יבקש מגוי או ממלכה דבר או ממלך אחר ישלח אליה מליץ בעל דברים יביאהו בצחות לשונו ובטוב טענותיו לעשות בקשתו. ואם היה הקדוש ברוך הוא שולח אל פרעה איש דברים ולשון מדברת גדולות. מלבד שהיה חשש שיחשבו העם כי בלשונו הביא פרעה לשלחם היה נגד כוונת הי"ת שצוה להקשות לב פרעה. באופן שבקשה החכמה האלהית כל הדברים יהיה לפרעה למוקש לבל ישלח ישראל. על כן בפרשת וארא כתוב ויאמר משה לפני ה' הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה וגו' אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותי וגו'. כי אמנם יקשה בדברים איך ישלח את ישראל מארצו אם ה' יקשה את לבו ל ועוד מדוע לא אמר אתה תדבר את כל אשר אצוך לאהרן אלא אמר כל אשר אצוך סתם מבלי שיגיד אל מי ידבר ל גם ראינו בכל הנסים שמשה היה המדבר אל פרעה אע"פ שלפעמים נתחבר אהרן עמו מ"מ הוא היה המדבר ואיך אהרן היה לו לפה? אלא שבא להגיד את מה שאמרנו כי הי"ת בחר במשה להיותו כבד פה בכוונה להקהות שיני פרעה ולהקשות לבו שלא ישלח ישראל בראותו שליח אליו בלעגי שפה לא יוכל לדבר ולא ישמע דבריו בהכרח יבער בו חמתו ויחשבנו לו לבוז וכלימה. על כן אמר הכתוב כי ה' יתברך הוכיח משה על טענתו שלא ישמע אליו פרעה באמרו ראה נתתיך אלהים לפרעה וגו' כלומר בחרתיך לשבט וליסר פרעה ולהקהות את שיניו. ולכן רוצה אני שאתה תדבר את כל אשר אצוך אל פרעה. כי אמנם אם אהרן אחיך ידבר אל פרעה ולא אתה יסובב מזה שפרעה ישלח בני ישראל מארצו. ואני לא כן אדמה ואינני מתרצה בזה. אלא ואני אקשה את לב פרעה בחרתי להרבות אותותי במצרים. ולכן החרש ועשה מצותי. ואחרי הודיע אלהים אותך את כל זה. (ז) עוד תבין כי החרטומים והמכשפים העושים פעולותיהם על ידי שדים. מעולם לא יעשו טוב ובנפלאותיהם לא יאונה אלא רע והשחתה ואחר פעולת רע לא יוכלו לפעול רפואתה. כי זה מנהגם