מלאכת מחשבת חלק א קנ

לענותנותו היה מסרב ואומר מי אנכי כי אוציא וגו' לומר שאינו כדאי אל השליחות והשררה. לכן ענהו ה' יתברך שהוא יודע להבחין בין ראוי לשאינו ראוי ודי לו שהוא בחר בו לשליח להיותו כדאי. וזה לו האות והמופת שהוא ראוי לגדולה כזאת הואיל וה' שלחו וגלוי וידוע לפניו היותו ראוי ומוכן. ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך וגו' ואחרי כן ישלח אתכם:

נתחבטו המפרשים בזה. ונראה מבואר כי לא יתן אתכם מלך מצרי' להלוך. אך בתנאי שלא יהיה ביד חזקה כי אז יגרשם מארצו, ויש שפירשו שלוח על מנת שישובו. הלוך מכל וכל. ונראה יותר נכון בהפך שיאמר שלוח על השלוח לחלוטין יהלוך על מנת לשוב. ושכן כתוב כשלחו כלה גרש יגרש וכתיב ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם. ובזה יתכן אמרו ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים אפילו להלוך על מנת לחזור. אבל כאשר אשלח בו נפלאותי אחרי כן לא מבעיא ותן לכם להלוך אלא אף ישלח מכל וכל. ועוד לאלוה מילין לפנינו: שלח נא ביד תשלח

בהתמדת משה למצוא תואנה לבלתי לכת להוציא בני ישראל מארץ מצרים. וכאשר יענה אותו ה' לפי דבריו כן ירבה וכן יפרוש עצמו בטענות ובתשובות משונות. ובמענה ה' אליו יתרבה התרעומת והספק עד כי גדל מאד. א' והוא מה שהתעוררו רבים בו. וישתומם כל משכיל איך משה ע"ה מאן והיה סרבן באותה שעה מלכת במצות ה' עד יחרה אף ה' עליו וזה יהיה דופי בחוק אנוש שפל שבשפלים כ"ש במשה רבינו שהיה מבחר האנושי אשר בחר בו ה'? ב' שכל טענותיו אין בהם ממש וחוץ מן הראשונה כאשר אמר מי אנכי כי אלך וגו' הראויה לאיש ענו המסרב שררה ורבנות. כל התשובות אחריהן כלן ישא רוח בלי דעת ותבונה כי איך יאמר גבר לעושהו לא איש דברים אנכי והוא בחר בו ויודע אם יכול לדבר או לא ל גם מה שאמר והן לא יאמינו לי מלבד שזה הוא הטלת דופי בישראל הלא הי"ת אמר לו שישמעו לקולו ואיך משה יסתפק בדבר? ועוד אפילו לא יאמינו מה לו עליהם יעשה הוא שליחותו ואם לא יאמינו לא יאמינו ומה חסרון בדבר? ג' בטענתו ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם כי זהו שטות גמור שהרי עם עדת ישראל היה מדבר ואיך יבערו ויכסלו שם הי"ת בפיהם עד כי ישאלו מה שמו? גם האיך משה לא ידע אזכרת ה' עד שהוצרך לשאול מאת ה' שמו? ובאמת זה פלא! ד' גם בתשובות הי"ת אליו גמגומים רבים בל ידעתי מה ויותר מהמה כאשר נראה ה' אליו כתוב אנכי אלהי אביך אלהי אברהם ולא אמר אנכי ה' אלהי אביך ל ראוי לשמור הדבר. ה' כאשר השיב משה אל הי"ת מי אנכי כי אלך וגו' ענהו כי אהיה עמך וגו' והיה ראוי שיאמר אני בחרתיך ובעיני אתה ראוי וכדאי להוציאם כי זאת היא תשובה לקושיתו. אמנם באמרו כי אהיה עמך הוא יעוד שיתקיימו דבריו ושלא יכזב הבטחתו ושהוא יאמין בנבואתו ולא תשובה למה שאמר לו משה? אולם כבר השבנו לספק הזה למעלה. ולא הוצרכתי להביאו כאן אלא לסדר ההערות איש על מקומו בישוב המראה הזאת בכלל. ו' בתשובה השנית שאמר הקב"ה למשה אהיה אשר אהיה וגו' ואח"כ ניחם והוסיף כה תאמר לבני ישראל ה' אלהי אבותיכם וגו' יתכן לפרש השנוי הלזה ומה הוסיף בשמות בזה להודיע לבני ישראל? גם מה שאמר זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור צריך ביאור. ז' מה אות הראה ה' למשה לנסות ישראל בנס המטה והצרעת והדם לשיאמינו בהם שנראה לו ה' ומכל שכן באות הדם שבו תלה ה' יכולת האמנה יותר מבראשונים? ח' כשהבטיחו ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר. למה