מלאכת מחשבת חלק א קמא

שחללו והורידו מגדולתו אשר עלה למרום במטתו שלמה. לדמות המים אשר בטבע תנועתם מפחזים ומתנועעים בעצמיהם הדקים כאשר הצענו בפרשת בראשית (ד) יכנסו בחורים ובסדקים כחוט השערה מקום שלא יוכל לבוא האויר. כי אם תקח קנה של זכוכית ראשו א' רחב וראשו אחד קצר בתכלית הקצרות ותמלאהו מים לא יעברו בחור הקצר אלא ישכנו תלויים ועומדים עבור האויר הסגור שמה. וכשתשים פיך שם ותהיה מוצץ האויר תיכף יזלו המים ממנו עד תומם. והטעם כי עצמי האויר יתנועעו ביותר מחצי גלגל והמים במיעוט החצי עד שתנועת האויר לא יניחנו לעבור בחור הקטן כמלא פי מחט ותנועת המים לא תוכל לעכבם מלעבור. ולזאת הסבה נראה פלאים בדברים לכאורה הטעם סתום מידיעתנו. (ה) שאם תשים חתיכת בגד ראשו אחד בקערה מלאה מים וראשו השני בקערה ריקנית בזמן מה יעלו כל המים שבקערה המלאה דרך החתיכה וירדו כלם בקערה הרקנית. וכן .(ו) אם תניח ספוג במים המכונסים בארץ או בכלי והספוג יגביה בקומתו על שטח המים יעלו המים על ראש הספוג הגבוה על המים כמה אצבעות אלו וכל כיוצא נולדים מטעם שאמרנו שהמים נכנסים לחורים שבספוג ובבגד בדרך שלא יוכל לעבור האויר וכי ימצאו מקום ריק אין בו אויר יעלו למלאו. וכן בפתילה שבנר וכל כיוצא בזה ממאורעות הטבע. לא תירצו בו החוקרים כראוי כי לא ידעו הדבר על בוריו. הנה כי כן המשיל יעקב לראובן לפחיזות המים שבתנועתם הקטנה יכנסו בכל מקום. וכן עשה שקנא קנאת אמו מה שלא קנאו אחרים ובא לבלבל יצועי אביו ורצה בזה להיות צדיק הרבה עד שקלקל משכב ומיטת יעקב שלא תהיה עוד שלמה וחלל יצועו שמקדם עלה על גפי מרומי קרת לשם ולתהלה: וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד

אע"פ שמנהג הכתוב לשנות מזכר לנקבה ומיחיד לרבים מ"מ ראוי לשים לב ולתת טעם על מה שאמר וירא מנוחה כי טוב ולא כי טובה ל גם יפלא שאם טובה בעיניו המנוחה והבטלה מדוע נטה שכמו לסבול ויהי למס עובד וזהו הפך כוונתו ותאותו? אלא שכשהמלך יצוה מס על המדינה לעבוד עבודה מה העני יעבוד העבודה אשר יצוה המלך והעשיר יתן פדיונו וישלם שכר האיש העובד תחתיו. ואמנם יששכר היה ערום ומבקש לרבוץ בין שפתים אתרי רכשי כלומר יבחר בזה או בזה כאשר ייטב לו כי עת לכל חפץ הנה הוא כאשר ייטב בעיניו יבקש מנוחה וירא מנוחה כי טוב פירוש כאשר הוא עת טוב לו וכשירצה יראה גם עבודת הארץ כי נעמה ויבחר בפעולת הזריעה כמלך לשדה נעבד באופן כי כאשר ייטב לו ויט שכמו לסבול ויעבוד גם הוא בעצמו וכאשר ירצה יתן פדיונו ויהי למס עובד יפרע המס של העובד שיעבוד תחתיו: ד"א ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד (ץ) כל מה שאדם ישית עצות בנפשו כאשר יחשוב עצמו כן יקום אם ירום ואם ישפל. באופן שאם יתרומם ויתנשא ככה יתדמה בעיני בני אדם. ואם ישפיל עצמו לעפר יחשבוהו שפל ובזוי עם. לדמות משה רבינו כדכתיב (במדבר י"ב) ותדבר מרים ואהרן במשה וגו' והאיש משה ענו מאד. זהו טעם למה בזהו ירצה שלרוב ענותנותו היה סבה שאחיו ואחותו שתו בשמים פיהם ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו לכן ציוו חז"ל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול הואיל וביותר צריך אדם מרומם ונכבד לשמור גדולתו ומצבו לבלתי הגלות לעיני אמהות עבדיו כאחד הרקים ויתבזה בעיניהם. כן אמרו המרגלים (שם י"ג) ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם כאשר דמינו בנפשנו היותנו חגבים כן גם המה חשבונו בדמיונם. והטעם שהמון העם לא יהגו בגרונם לדבר גבוהה גבוהה לבלע ולהשחית