עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מלאכת מחשבת חלק א

מלאכת מחשבת חלק א קלט

Melekhet Mahashevet part 1 139 · מלאכת מחשבת חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

במשמעות דברי ה' שהארץ תחלק לי"ב שבטים לבד כמנין בניו וא"כ נראין הדברים להפך אם עוד יתן לו זרע אחר. ואחר כך אמר שיתן הארץ לזרעו והוא לא היה ראוי להוליד כ"א י"ב כדברי חז"ל? מכאן למד יעקב שהיה רשאי לכלול בן אחר במנין בניו לצרפם למנין י"ב. כי כבר ידע ששבט לוי לא יהיה לו חלק בארץ כמו שאמר אחלקם ביעקב לפיכך ראה לחשוב מנשה ואפרים כבניו ובזה ישלמו מנין השבטים ויתקיים יעוד ה' בלוז בברכו אותו. ז"ש אל שדי נראה אלי בלוז ואמר שעוד יפרה אותי ושיתן הארץ לזרעי וא"כ נתן לי רשות ליקח בנים אחרים ולכללם לי"ב שבטים והטוב הזה מיועד לבניך שכבר נולדו לך אבל לא על מה שהולדת אחר בואי. כי יתכן שנולדו לו בנים אחרים על מנשה ואפרים. והואיל כי בבואי מפדן מתה עלי רחל ואי אפשר שתוליד עוד בן אחר להשלים המנין. ולאה עמדה מלדת. א"כ מאמר ה' היה על הבנים הנולדים לך וכאלו הם בני. ע"כ כראובן ושמעון יהיו לי: וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה

מכיר היה שבניו היו ולא ידע אם הם מנשה ואפרים או בנים שהוליד אחריהם. ויוסף השיב שהם בניו הראשונים אשר נתן לו ה' בזה. כלל בזה הדבר שאמרת לי ועתה שני בניך וגו'. לכן ענהו יעקב קחם נא אלי ואברכם. אם כן איפה בני הם ולא בניך הגישה נא אלי ואברכם כאב לבניו: ועיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות

יקשה עד מאד איך ראה בני יוסף אם כהו עיניו ואיך אמר ראה פניך לא פללתי והנה הראה אותי אלהים גם את זרעך וירא ישראל את בני יוסף? גם יפלא אמרו לא יוכל לראות לשון עתיד ולא אמר לא יכול לראות כראוי? ועוד טוב שיאמר ותכהין עיניו מראות ככתוב (לעיל כ"ז) ביצחק ל אלא אפשר שלא קמו עיניו משיבו מכל וכל ורואה היה. אך היה מוכן לכהות עיניו בקרוב. ולפיכך לא אמר ותכהין עיניו כי לא כהו באמת אלא מוכן לפורענות היה ביני ביני. על כן אמר כבדו מזוקן באופן שלימים מועטים לא יוכל לראות. לכן יוסף הגישם אליו מיד עד לא תחשך האור וחשכו הרואות כי מעטו: ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו וגו'

מעם ברכיו של יעקב שהרי כבר נאמר ויגש אותם אליו וישק להם ששם אותם בין ברכיו שיחבקם וינשקם ואחר כך נטל אותם יוסף מעם ברכי אביו להעמידם על רגליהם כסדר ויברכם. וזהו וישתחו לאפיו ארצה שהיא שאלת הברכה: ויברך את יוסף

והלא לא ברך אלא הנערים ונראה לפרש מלשון (לעיל מ"ז) ויברך יעקב את פרעה שהוא לשון השתחויה. כי יוסף השתחוה ושאל לו ברכתו לבניו כאשר אמרנו לחלק כבוד לאביו לומר הנני נותן לך את בני ויהיו לך לבנים ובני לא יקראו עוד. ויעקב ג"כ החזיר לו שלום באמרו הנני לוקחם לבנים. ז"ש ויקרא בהם שמי פירוש ברשותך יקרא בהם שמי ויהיו מכאן והלאה בני וזה היא תפלה להי"ת שיחשבם כאלו נולדו ממנו ויהיו ראויים לחלוקת הארץ. ואחר זה ברכם כמו שאמר ויברכם ביום ההוא וגו':