מלאכת מחשבת חלק א קלח

מדרך כף רגל העוברים ושבים. וכל היושב בעיר ובמדינה ההיא יש לו בהם תפיסה ושלטנות כדרך הרבים. והנה שדה יאמר לחלקת אדמה זרועה של יחיד עם כי בתורה יאמר את של זה בזה לתפארת הלשון. ויבואו לשון שדה גם לקרקע בור ולמדבר כמו שנאמר (שמות ט"ז) היום לא תמצאוהו בשדה מ"מ שם פרטי ומיוחד לשדה היא שדה זרועה של איש. ואדמה תאמר לחלקת הרבים ארץ לא זרועה. ושם ארץ שם כללי לכלם ובזה יתיישב לשון הכתוב ויקן יוסף את כל אדמת מצרים רצונו גם אדמת הרבים הואיל ולא הי' לעניים מה למכור כי כבר מכרו מקודם איש שדהו. באופן שלא נשאר להם למכור רק רשותם בדרך הרבים. ותהי אם כן כל הארץ לפרעה בין השדה ובין האדמה. לכן להודיע הדבר ויהיה סימן שפרעה לא לבד היה אדון השדות והכרמים כי זה ידוע בהשכירו אותם לאדוניהם אלא שהיה אדוני הארץ גם על אדמת הרבים. העביר העם לערים להגיד לבני אדם הדור האחרון שגם האדמה היא לפרעה לאשר יחפוץ יתננה. ואחר כך נתן להם זרע וציום שיזרעו את האדמה ולא את השדות כי המה נשארו לפרעה בפרט. וזה שאמר והאדמה לא תשם ירצה מקום דריסת רגלי הרבים תשם מבלי עובר: פרשת ויחי ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו וגו'

לפי שימי השלוה וההשקט (א) כחלום יעופו לאדם כמים אחדים ויעשם כצל. לא כן ימי היגון והצער ארוכה מארץ מדתם וכמים שאין להם סוף. ועד הנה לא ישב יעקב בשלוה אלא אחר לכתו למצרים. על כן אמר ויחי יעקב בארץ מצרים י"ז שנה אלו לבד היו לו חיים שבהם יעקב חי. אבל ימי יעקב שני חייו כלומר כל שאר שנותיו נחשבו לו כשנים ארוכות עד שהימים נדמו בעיניו לשנים. ויהי ימי יעקב שני חייוב ד"א שנדמה העולם הזה ליעקב כצבא לאנוש וכימי שכיר ותמיד יקר בעיניו המות להמלט משחיתות העולם הנבל עד שנמשלו לו הימים לשנים לשנאתו החיים בחיי צער ואנחה. וזהו אמרו ויחי יעקב בארץ מצרים י"ז שנה מ"מ ויהי ימי יעקב שני חייו כל ימיו היו שנים בעיניו: ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה

יפלא כי כבר ראהו חולה כשהשתחוה על ראש המטה ונשבע לו? ל גם מי זה שאמר ליוסף הנה אביך חולה ולא פירסמו הכתוב? והנכון (ב) שאין לאדם השלם להמתין ולצוות על נפשו כאשר חלה את חליו אשר ימות בו. גם יעקב בשבתו במנוחה במצרים שבע עשרה שנים אין כושל במחניו קפצה עליו מיתה באין מבין. אמנם לא רצה יעקב שילכו בניו בדרכיו בזה. כי לא כהוגן עשה שלא חשב יום המות ביום טובה. על כן עשה עצמו כאלו ישב במיטה מפני הזוקן ולא בעבור חליו וצוה על ביתו כאלו יצוה ועדיין בשרו לא יכאב ולא מחמת מיתה. ואחר שתקן זה ויאמר ליוסף הוא בעצמו בפיו ובשפתיו הנה אביך חולה כלומר למוד מזה דרך ארץ שתצוה את ביתך קודם שתתחל ועד לא יבואו ימי הרעה

ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז וגו' עד בדרך אפרת היא בית לחם

פירוש הכתובים כי הי"ת דבר לו אחר שנולדו לו השבטים וכאשר רחל כבר היתה מעוברת מבנימין שעוד יפרה אותו וירבנו ומכל מקום יתן הארץ לזרעו. יש