עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מלאכת מחשבת חלק א

מלאכת מחשבת חלק א קל

Melekhet Mahashevet part 1 130 · מלאכת מחשבת חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

ממצרים. אלא שמה שפי' קנייה יבוא אחריו מ"ם במקום מן כאמרו לשבור בר ממצרים ועל המכירה יבוא למ"ד במקום אל וישבור למצרים וא"כ יש לתמוה על אמרו וכל הארץ באו אל מצרים לשבור אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ? אלא כי כן מנהג העולם כל העניים האומללים ועובדי האדמה אשר אין להם על מה שיסמוכו כי אם נחלת שדה וכרם קטנה בשנת רעבון ורובם גם בשני השבע ימכרו תבואתם לעשירים לקנות בדמיה פירות וירקות בזול ויתפרנסו מהם. כי אמנם דמי החטה יקרים ולא יוכלו ממנה לפרנס ביתם שנה תמימה עד בוא התבואה חדשה. על כן גם במצרים נהיה כדבר הזה שאנה ה' ליוסף כאשר חשב כי מלבד מה שקבץ בדמים מאליהם באו כל הארץ ירצה הפרזים היושבים בערי הפרזות סביב למצרים באו למכור תבואתם אל יוסף ולקנות בדמים אוכל לנפשם כי חזק הרעב: והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל וגו': ובל הארץ באו מצרימה וגו'

ידענו כי בשנת רעבון אין אדם אוכל לחמו לשובע. וכבר שמעתי נוהגים בשנת בצורת יניחו על שלחנם לחם רב להשביע עיני האוכלים ובזה יונח להם ויאכלו וישבעו יותר. אבל הגיד הכתוב כאן כי גם תחבולה כזאת איננה שוה ולא הועילה כלום מפני חוזק הרעב. ואף שיוסף פתח אוצרותיו והראם כל אשר בהם להשביע עיניהם. מ"מ ויחזק עוד הרעב בארץ מצרים. ונתן הכתוב הטעם לפי שמכל הארץ באו אל מצרים לשבור גם מחוץ לעיר מצרים. וכשהיו רואים בני העיר התבואה באוצרות. כנגדו מסתכלים בבאים לקנות. באופן שיצא שכרו בהפסדו מפחד לבבם שלא יחסר הדגן: ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ

הדבר ידוע עד הנה שיוסף היה השליט על ארץ מצרים ל אלא למדנו דרך ארץ (ד) שלא ישלט אדם באדם אם לא יעשה לו טוב. ולא ישמעו לו בני איש אם לא יגמלם טובות כדבר האמור בריש פרשת אלה הדברים. אדרבה ישנאוהו ומונע בר יקבוהו לאום. ותחת היות יוסף המשביר לכל עם הארץ ונותן להם לחם לפי הטף לכן היה גם כן שליט על הארץ מכל וכל ומושל ברוחם: ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו

כבר אמור וירא יוסף את אחיו ויכירם ושהם לא הכירוהו לא היה צורך כי כאשר השתחוו אפים ארצה בידוע שלא הכירוהו? ונראה שבא הכתוב להתמרמר על אחי יוסף על אשר מכרוהו כיענים במדבר ולא נהגו עמו כאחים מה שלא עשה יוסף שנכמרו רחמיו עליהם ובהיותם בידו לא עשה עמהם רעה ולא הכלימם אלא בתוכחת מגולה מעט שיתחרטו על מעשיהם, והנה הפסוק בא לפרש את שלפניו על מה יוסף התנכר אליהם וידבר אתם קשות ולא פעל להם און כמעשיהם אלא בדברים ל לפי שיוסף הכיר את אחיו ועשה עמם כאח וכרע אבל הם מעולם לא הכירוהו ונהגו עמו כנכרים ושונאים: ויאמר אלהם מרגלים אתם וגו': עד ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם

במחלוקת שבין יוסף לאחיו תרבינה השאלות א' בכפל ושנוי אמרו ויוסף הוא השליט הוא המשביר כי כבר ידענו שהוא השליט? וגם היה די לנו באחד מהם מבלי שישנה לומר השליט והמשביר? ל ב' בתחבולה ועלילה שמצא לומר