מלאכת מחשבת חלק א קכט

לפתור חלום אין נראה הכרח כל כך שיהיה בו רוח אלהים ל ן' כאשר אמר אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת וזה ראיה ברורה שחשבו דבריו לנבואה. ואם כן יפלא עד מאד שיקראו נבואה לעצה שיעצם מדעתו על חלום הואיל ובאמרו את כל זאת נראה משמעו על חלומותיו שפתר ועל דבריו שיעץ לבחור באיש נבון וחכם ל ץ' צריך לדרוש ולתור הכוונה במאמר פרעה ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים מה רצה לחדש בהוראה זול גם מה שאמר על כל ארץ מצרים ויוסף לא יעץ אלא וישיתהו על ארץ מצרים ולא על כל הארץ. ואולם פרעה קיים במאמרו ונתון אותו על כל ארץ מצרים ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים שם מלת כל תמיד ל הטעם ראוי לבקש. ואולם נאמר בהיתר השאלות האלה וכל הכתובים איש על מקומו יבוא בשלום (ג) כי כבר מוסכם שהמושל המתאוה להביא עמו בעבודה ובפעולה מה הוא יתחיל בה תחלה וממנו יראו וכן יעשו. כאשר עשה אבימלך גדעון ופרעה ורבים ממלכי אומות העולם וכן (לעיל ל"א) ויקח יעקב אבן ויאמר לאחיו לקטו אבנים. כי יאות לקשט עצמו ואח"כ] לקשט אחרים. ואיך נוכל להסית ולהדיח רבים על מעשה אשר לא נבחר אנו לפעלו? וזהו מחוק המלכות ודבר סתר שרים ויועצי ארץ לא ידע אותו איש נער טוחן בבית האסורים. אם לא כי יד ה' עשתה זאת וזרוע ה' עליו נגלתה. והנה יוסף בפתרונו הודיע לפרעה היותו חכם ונבון וגם היותו נביא שידע העתידות. כי כאשר פתר לו החלום לז' שני שבע ורעב הבאים על ארץ מצרים כבר חשב שיעלה על לב פרעה חשש אם יתקיימו דבריו. על כן תיכף ומיד נתן לו יוסף אות ומופת על זה בהגיד לו מה שפרעה חושב בלבבו והוא כן ידמה. שכאשר שמע פרעה פתרון החלום חשב מחשבות בלבו למנות איש על ארץ מצרים לקבוץ את כל אוכל לפקדון מבלי ששום אחד יתן לו עצה על זה והמחשבה הזאת שבכליותיו הגיד לו יוסף בטרם יוציאנה בשפתיו. על כן פליאה נשגבה בעיני פרעה באמרו אין זה אלא מראה נבואה. וגם כאשר הטעים יוסף בדבריו מחוק המלכות להתחיל במעשה תחלה נתאמת לפרעה היות ביוסף רוח אלהים הואיל וידו בכל ויד כל בו ואנחנו חשבנוהו נבזה וחדל אישים:

ושים לבך להמשך הפסוקים. ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים כוונתו לאמר אני יודע שפרעה עתה בדברי עמו חושב בלבבו לבחור באיש חכם לשומו על ארץ מצרים למשנה מה שלא היה המנהג במצרים עד הנה. ועוד לפי שפרעה יעשה כמנהג רוזני הארץ יתנו ידם בדבר כדי שיעשו הקהל חוקה אחת כמוהו בהכרח יתקבצו כלם וכן יעשו גם המה. יעשה פרעה תחלה ואחר כך יפקד פקידים על הארץ ובזה יקבצו את כל אוכל לפקדון. באופן שאני יודע בודאי שלא תכרת הארץ ברעב מפני ההשתדלות הטובה שיעשה פרעה. מבואר בדברי אלו שכל דברי יוסף הם דברי נבואות. ולא עצה להיות נדרש ללא שאלו שהיה אם כן מביא עליו קללה ולא ברכה. לכן השתומם פרעה כשעה חדא. ואמר הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו שיודע מה בלבבי? ואחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת הנסתרות שבקרבי ולראות את הנולד ולהשכיל בדברים הנוגעים למלך בהנהגת עמו אין לבקש חכם ונבון יותר ממך. אתה תהיה לי למשנה ונתתי אותך על כל ארץ מצרים פירוש אתה לבדך על כלם ולא אפקיד פקידים בלעדיך כמו שאמרת שאשים נציבים ממני יראו וכן יעשו וכאשר היה עם לבבי. ועתה ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים בלי פקידים. ובלעדיך לא ירים איש את ידו כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך ולך משפט הבכורה:

וישבור למצרים וגו':

לשבור אל יוסף וגו':

לשבור בר ממצרים

ראה ראינו כי יאמר שבר על המכירה וישבור למצרים ויאמר על הקנייה לשבור בר