מלאכת מחשבת חלק א קכח

חלום הסריסים שלא ראו בחלומם התלייה והשררה בפירוש אלא דבר המדומה. אבל על השנות החלום בשבלים שהוא דבר הנאכל והיה בתבואות ענין שבע ורעב גלוי וידוע שבא השני לפרש הראשון ושהוא גם כן מדבר בשבע ורעב. וזה המיוחד והכשר שבחלומות. זהו מאמר יוסף חלום פרעה אחד הוא ירצה החלום הראשון הנראה בפרות בא לבד להגיד לך את אשר האלהים עושה בלי אמתות וראיית החוש אלא כדרך החלומות. אמנם כאשר בא חלום השבלים הנה למפרע גילה לנו כי הכל חלום אחד ובא השני לפרש הראשון ולומר כי גם הוא מענין שבע ורעב באופן כי עתה בשבלים אשר האלהים עושה הראה באצבע את פרעה בביאור ולא דרך הגדה. והוא הדבר אשר דברתי בפרות שגם הנה מענין שבע ורעב. ולפיכך לא אמר שבע שני רעב אלא בשבלים כי ממנו נלמוד גם לפרות כאשר אמרנו. ולפי שיש להקשות ולומר למה א"כ נצטרכו ב' החלומות היה להשי"ת להביא חלום השבלים המבואר ולא נצטרך לפרש הראשון? ע"כ הוסיף יוסף ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו. ירצה להודיע בדברו. (ב) כי אמנם חוש הראות יותר חרוץ מחוש השמע. ראיה לדבר מראה הבזק וקול הרעם ביום סגריר נשמע הרעם אחר ראיית הבזק וזה נתהווה קודם לו בזמן או עמו כידוע. באופן שאדם יראה למרחוק יותר ממרחק השמע. וגם ידענו כי המוחש קרוב לחוש הראות לא יעשה הרגש אם לא יהיה ברוחק ראוי. אולם לא כן בחוש השמע שלא יעכב כל כך כבחוש הראות. אם כן בקרוב ישמע אדם יותר ממה שיראה. והסתכל פליאות חכמת יוסף שהבין בחלומות להיות ההגדה בראש שהיא מדבר הנשמע והראייה בסוף שהיא מדבר הנראה בעין. להיות זה פתרונו שהיא דבר קרוב מאד עד שתחלה השמיע לאזנו ואחר כך ראהו. ועל כן נשנה החלום להודיע זה לנו כי קרוב אלינו הדבר וממהר האלהים לעשותו

ועתה ירא פרעה וגו': עד ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים

כבר נתעוררו רבים מבני ישראל במאורע הלזה לאמר א' מי שם פה ליוסף לדבר בפני המלך ושריו להשיב על מה שלא נשאל הליועץ למלך נתנוהו להורות אליו הדרך ומעשה אשר יעשון בארצו? ותחת היותו לבוז למשל ולשנינה כי לא מחכמה שאל על זה כבדוהו נגד זקני העם גם יותר ממה שהיה ראוי? ב' מה ראו פרעה ושריו פלא בדברי יוסף ואת היד הגדולה שעשה במצרים עד שהשתוממו אבירי לב הפלא ופלא לאמר הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו? ושבשביל זה עשאו פרעה אדון לכל ביתו מושל בכל ארץ מצרים עד לא ידע אם יהיה הדבר ואם יבוא כפתרונו אם לא? ואם תמצא לומר שקלע אל השערה וכאשר פתר לו כן יהיה. הנה לא היה ראוי להתחשב כ"כ בפתרון הזה אשר מכתלי החלום ניכר שמדבר מענין שבע ורעב ומאן דלא קרי ותני היה פותרו כזה והותר? ג' בלשון הכתיב שלא אמר ועתה איעצה למלך עצה שיפקיד איש נבון וחכם על ארץ מצרים. והיה נראה שהוא מאמר אחר מלבד הפתרון ועצה טובה קמ"ל? ד' באמרו יעשה פרעה שהוא דבר אך למותר אין צורך בו והיה די שיאמר ירא איש נבון וחכם וגי' ויפקד פקידים וגו' אם רצונו שהנבון וחכם הוא יפקיד פקידים ושוטרים תחתיו לקבוץ את כל אוכל ל ואם הכוונה שהוא פרעה בעצמו יפקיד פקידים היה טוב לאוספם יחד ולומר ירא פרעה איש נבון ויפקד המלך פקידים ויקבצו וגו'? או יאמר יצוה פרעה להפקיד פקידים מבלי שיוסיף יעשה פרעה לאין צורך? ה' בדבר פרעה איש אשר רוח אלהים בו. ולא יאמר באיש שיש בו רות אלהים אלא אם יגיד עתידות ברוח נבואה או שיעשה מעשה נגד הטבע כאמור בשמשון. אך אמנם