מלאכת מחשבת חלק א קכג

נוגע ונתייסר לא מצאנו בכתוב שבאו אחים ואחיות לנחמו. זולתי שלשה אוהבים כי יש אוהב דבק מאח אמנם להקניטו ולקנטרו בדבריהם. אבל בשוב ה' את שיבת איוב ונתן לו עושר ונכסים שמחה וטוב לב. נולדו לו אז אחים ואחיות שנאמר (איוב מ"ב) ויבואו אליו כל אחיו וגו' וכל יודעיו לפנים. אך אמנם לאכול לחם ולהיטיב עצמם בטובו. ז"ש אוהבי ורעי הוה יעמדו לשון עתיד מנגד נגעי כלומר יתרחקו גם הם ממני אחר בוא אלי הנגע והיגון אך יתייצבו מנגד ולא יעזבוני בהחלט אבל הקרובים מרחוק עמדו לשון עבר רצונו התרחקו ממני אף קודם בוא הנגע ועזבוני מכל וכל. כן היה ביעקב אבינו אשר בראשית היגון והצער קמו כל בנותיו ובניו לנחמו שיסיר האבל מלבו וכאשר ראו כי גדל הכאב מאד ושאין מנחם לו לא בחרו להשתתף בצער אביהם לנוד לו ולנחמו אלא עזבוהו. עד שבכה אותו יעקב אבינו לבדו ואין איש אתו ויבך אותו אביו: כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה

פירוש לפי שלא נתתיה לשלה בני כאשר אמרתי לה. ולא עוד אלא שלא הרשיתי שידבר עמה ויכירנה וידבר על לבה. זהו אמרו ולא יסף עוד לדעתה ירצה ששלה לא הוסיף עוד אחר מות אחיו להכירה. ולכן היא הבינה כי דברתי אחת בפה ואחת בלב ועשתה מה שעשתה. ד"א הצדיק יהודה את הדין ואמר שהואיל ונגזרה גזרה להיות לו תמר לאשה לכן נתגלגל הדבר שמן השמים הסכימו שלא יתן אותה לבנו ושגם שלה לא ישאלנה לו לאשה ולא ישתדל להתעלס באהבים אצלה כמנהג הבחורים אחרי שידע שלו תהיה לאשה. וזהו אמרו כי על כן לא נתתיה לשלה בני וגו' פי' לא נתתיה עד הנה לשלה בני שלא היה בן זוגה והוא גם הוא לא הוסיף לדעתה ולחשוק בה: ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סרים פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה

טוב להתעורר על לשון הורד שנראה לשון ירידה ואמנם למעלה כתיב ויביאו את יוסף מצרימה ולא כתב ויורידו? עוד על מה שאמר איש מצרי שהוא דבר ידוע שאם היה סריס פרעה מלך מצרים היה איש מצרי? גם מה שכפל ואמר אשר הורידוהו שמה פעם אחרת ל על כן אמרתי שדבר הכתוב בירידת המעלה והכבוד ככתוב וירד יהודה מאת אחיו שהורידוהו מגדולתו. והטעם בהיות יוסף איש עברי ובעל שלימות הוצרך להתחסר ממעלתו ולהתדמות לאיש מצרי. ובא הכתוב להודיע כי הישמעאלים הרשעים ההם מה מאד בזו את יוסף עד שהורידוהו מגדולתו להיות נחשב למצרי תחת היותו עברי. זהו אמרו ויוסף הורד מצרימה פירוש הורד ממעלתו. ויקנהו פוטיפר סריס פרעה לאיש מצרי ירצה שפוטיפר קנה יוסף איש מצרי לפי שהישמעאלים הורידוהו מכבודו שמה וכינוהו לאיש מצרי ולא שתו עדיו עליו להקרא בשמו לעברי: ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח וגו': עד יפה תאר ויפה מראה

ראיתי להסתפק בפסוקים א' בלשון ויהי ה' את יוסף שלא אמר ויצליח ה' את מעשה יוסף או כמו שאמר אחר כך ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף ולא ירבה בדברים לאמר ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי? ב' על שקראו איש מצליח ובכל מקום קראוהו נער עברי ואע"פ שהיה כבן שלשים שנה מ"מ לא היה ראוי להקרא איש עדיין? ג' מה שהוסיף ויהי בבית אדוניו המצרי שהוא דבר מבואר שאם קנה אותו לעבד היה יושב בביתו ובצל קורתו? ד' בבלבול הספור התחיל