מלאכת מחשבת חלק א קיז

אין בידי שמים וא"א לקיים אם לא ירצו לפרות ברשותם. זהו אמרו אני הבטחתיך לתת ארץ כנען או לך או לבניך כאשר אמרתי לאברהם כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות ואם אתה או בניך לא יולידו אוכל לקיים הבטחתי בך אבל לא בזרעך. ואני אל שדי באמת ואוכל כל. אבל הרשות לך נתונה פרה ורבה בידך לפרות ולרבות וגוי וקהל גוים יהיה ממך ירצה או גוי א' מעט או קהל גוים רבים יבואו ממך ירצה מכחך וברצונך ולא ממני וצריך לעשות השתדלותך. כי אמנם הארץ לך אתננה ובזה הבטחתי מקויימת ואם תרצה לפרות ולרבות לרוב ולזרעך אחריך אתן את הארץ באופן שבך הדבר תלוי כי בידי לעשות או זה או זה כפי השתדלותך ומעשיך: ד"א ואת הארץ וגו' לך אתננה ומזרעך אחריך אתן את הארץ. כי שתים הנה התועליות המגיעות מקנין ארץ ישראל אחד גופני ואחד רוחני. כמאמר בעל כלי יקר בפסוק קום התהלך בארץ. הרוחני נתן הי"ת לאברהם ליצחק וליעקב והגופני ירצה קנין וירושת הארץ לא נתן אלא לזרעו. זהו אמרו ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק פירוש קנין הרוחני גם לך אתננה. אבל קנין הגופני לזרעך אחריך אתן את הארץ: ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו

יראה זה מאמר בלי הבנה. לא יעלה על הדעת שיסע כבוד אלהים מיעקב במקום שלא דבר אתו? אלא לפי שבהר המוריה הוא בית אל בברחו מפני עשו שם נגלו אליו האלהים ואמר לו בחלומו כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך ר"ל שיהיה עמו וישמרהו עד שובו לארצו. וכן עשה ששכינת אל על ראשו תמיד להצילו מלבן ומעשו עד אשר חזר אל מקומו אשר ליקח משם אל המקום אשר דבר אתו אלהים בחלום הסולם המוצב ארצה. הלכך כשהגיע יעקב עתה אל מחוז חפצו לשלום ובא לבית אל ולאותו מקום שדבר אתו אלהים כבר בנסעו מבית אביו ואמר לו שם לא אעזבך. אז שמה השכינה הלכה לה למקומה. כאב המלוה את בנו עד מקום אשר בו ניצל מסכנת הדרך והולך לו. לידע ולהודיע שהקים ה' את דברו אשר דבר לו בלילה ההוא. אמנם מה זה שעלה ה' מעליו ולא התמיד עליו לשמרו? לפי שעד הנה היה השם עמו והצליח בכל דרכיו ומכאן והלאה באו עליו צרות ושמועות הבהילוהו לסבות הגלויות לפניו יתברך. (ה) ותקרא הסתרת פני ה' לביאת הרעות והעונשים לאדם כאשר נבאר במקום אחר: ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן: ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל

יש להשתומם בדברים מדוע הוסיף לומר ויצב יעקב מצבה וגו' וכבר עשה זה לעיל בברחו מפני עשו בפרשת ויצא שנאמר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וגו' ויקרא שם המקום בית אל. עד שהראב"ע פירש שזהו סיפור מה שעשה שמה קודם לכן. ומה צורך לשנות כאן מה שכבר אמור ואם הציב מצבה אחרת לא ימנע מהקושיא שקרא שם המקום בית אל וכבר קרא אותו שמה? עוד יפלא מה שאמר במקום אשר דבר אתו ולא אמר כדלעיל סתם ויקח את האבן וגו' ולא אמר אם הניחה במקום אשר דבר אתו או במקום אחר. וכן מה שאמר ויקרא את שם המקום אשר דבר אתו שם בית אל ולא נאמר זה בפרשת ויצא אלא ויקרא את המקום בית אל ולא אמר אשר דבר אתו שם ל אולם כפי מה שפירשנו בסמוך ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו יתכן מאד. כי אמנם כאשר ראה יעקב בחלום הסולם המראה הגדול ההוא אמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי כלומר באמת יש שפע והשגחת ה' במקום הזה