מלאכת מחשבת חלק א קטו

עשו לקנא בי ולבוא להכות אם על בנים. ואלו לא נתת לי הטוב לא עלה על לבו. ולא עוד אלא שעדיין לא קיימת עלי ייעודך בשלמות כי אולם אמרת ושמתי את זרעך שתי הטבות. ואם נתחייבתי מיתה וגרם החטא מ"מ מוכרח אתה להצילני עתה. וזה פי' הצילני נא רצונו עתה לפי שעדיין לא נשלמה ההבטחה שיהיו בני וזרעי כחול ולכן הרחקת הייעוד טוב לו: ד"א שוב לארצך וגו' פי' באמת אמר ה' לי שייטיב עמי אחר שובי אל ארצי ומולדתי. ואם עדיין לא עשה ה' לי טובות הייתי מובטח שלא אמות שאוכל לקבל מה שהבטיחני. אולם כי הייתי לשני מחנות טרם בואי לביתי והאל הקדימני הטוב הצפון לבוא עלי קודם עתי זהו רע לי וקדימת הטובות סבה שקטנתי. ושבאולי אמות עתה אחר שכבר באו עלי הטובות. ומטעם הזה חשב יעקב לשלח לעזאזל מאת הטובות מנחה לעשו אחיו כדי שלא יהיו מקויימים הייעודים ויבואו לאחר זמן ויגרמו שלא יהרג וגם לא יקנא עשו ברכושו

ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך וגו': ואמרת לעבדך וגו' ויצו גם את השני וגו'

ראוי לתת טעם על מה זה צוה לראשון ואח"כ צוה לשני ולכל ההולכים אחרי העדרים ולא צוה לכלם כא' ל ולמה זה לי שני מאמרים שונים. לראשון אמר כי יפגשך ושאלך משמע שאם עשו לא שאל לו לא היה לומר לו דבר ולשניים אמר כדבר הזה תדברון אל עשו במוצאכם אותו אף אם לא ישאל להם מלבד שלא כתב כי יפגשכם עשו אתי כדבר הראשון? ולבי אומר שמסתמא חשב יעקב שעשו יבוא מנגד ויפגוש הראשון ואם ככה יעשה לא שם לבו שיפתח הראשון לדבר אליו לפייסו כי אף אם יבוא בחרון להשמיד ולהרוג יכלה חמתו בצאן ובקר ובין כך ובין כך הצלה פורתא מיהא הויא ויברח או יפייס. אמנם חשש יעקב שבאולי עשו ישים מארב ויבוא מדרך הבינים. כדרך הלוחמים שיבואו בתחבולה לא פנים בפנים אלא מן הצד או מאחוריו. ואם זה יארע קרוב אליו הדבר מאד ואל הילדים ולית דין צריך בושש. על כן צוה השני והשלישי וההולכים אחרי העדרים הקרובים אל מחנה הנפשות שלא ימתינו שישאלם למי אתה ואנה תלך אלא תיכף ומיד ידברו אליו כדברים האלה לשכך חמתו ולא יבוא כצר ואויב והאמת כי כן עשה עשו שבא לצדדין בקצה המחנה עד שיעקב ראהו בתחלה כדכתיב וישא יעקב עיניו ולא נאמר ויפגוש עשו את המנחה: כראות פני אלהים ותרצני

כאשר יראה הנביא מראות אלהים חרדה גדולה תפול עליו פלצות יבעתוהו ברתת וזיע וחלחלה. עד שיתבטלו חושיו. ויעקב רצה בזה להחניף עשו הרשע באמור לו שבראותו פניו נגלו אליו האלהים. אולם ביתר שאת כי לא החרידוהו פניו ולא נבעת אלא ראהו כראות פני אלהים בנחת והשקט ותרצני: ויברך אותו שם

פירוש שאלת שלום כאשר יתפרד איש מעל אחיו השתחוה לו והלך לו. כדרך שנאמר ביעקב (לקמן מ"ז) ויברך יעקב את פרעה ויצא. כי אמנם כבר ברכו באמרו אליו מה שמך: כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו

מה טעם שהיה שכם נכבד מכל בית אביו לשיהיה חפץ בבת יעקב? ועוד כי הוא מבואר שבן המלך יהיה נכבד מכל בני ביתו ל ויתכן מאד לדעתי לפרש כי הרצון