מלאכת מחשבת חלק א קיד

איטיב שתי הטבות? והוסיף ושמתי את זרעך כחול הים שלא נאמר בהטבה ראשונה ל ולא ידענו למה יהיה מוכרח ה' להצילו מיד עשו לפי שייעדו לשים זרעו כחול הים היפלא מה' דבר ואין כח בידו להגדיל זרעו ובניו אף אם יכנו עשו ויהרגנו ויטול את כל אשר לו שאין הכרח שימית את כל בניו ולא ישאיר לו משתין בקיר עד שה' יתברך לא יוכל לקיים הבטחתו? והנכון בעיני שהקב"ה אינו ניחם על הטובה שאמר להביא על האדם. (א) ומדה טובה אינה חוזרת ואם אמר להיטיב לזרעו ויגרום שיחטאו בניו ובני בניו בזה אפשר שיקיים ייעודו ה' בדור אמון בם וימתין לזרע ברך ה' עושי רצונו כאשר גם הוא נקרא זרעו. ואין הכרח שישלח הטובה תיכף לבניו אם לא יזכו. כיוצא בדבר ה' יגזור גשם על הארץ זכו יורידנה ברחמים לא זכו בזעף או כלה בעיר אחת ולא בעיר אחרת או חוץ לזמנה. וכבר דברנו בזה בכתוב במה אדע כי אירשנה. והנה כאשר יעקב יצא מבאר שבע לילך חרנה נראה אליו ה' והבטיחו להיטיב לו ולהיות עמו ועוד לשים זרעו כעפר הארץ וגו' ואם הי"ת לא הבטיחו גם ברבוי בנים כבר אפשר לומר שקבל עולמו יעקב במה שהי"ת השפיע עמו מן הטובות ונתקיים מה שייעדו. אמנם על מה שאמר שיגדיל זרעו אם ה' יניח שעשו ימית בניו או כלם או קצתם הנה לא יהיה מתקיים ייעוד ה'. כי אע"פ שאפשר לקיים דברו בנשארים מכל מקום באשר הקב"ה כבר נתן אליו בנים אלו יצוה להשחיתם לא יהיה ייעוד ה' לטובתו אלא לרעתו. (ב) כי טוב לאדם שלא יולדו לו בנים משיולדו וימותו בחייו בלי זרע והיו כלא היו ונוסף עליהם הדאגה והצער לראות במיתתם. הלכך בדין ובמשפט היה מתרעם ומסדר צעקתו למרום לאמר ה' האומר אלי שוב לארצך וגו' ואיטיבה עמך. הנה זאת ההבטחה אפשר שנתקיימה באשר קטונתי מכל החסדים וגו'. אמנם אם יבוא עשו והכה אם על בנים איה הבטחתך להגדיל זרעי ל ואתה אמרת בצאתי מבאר שבע היטב איטיב עמך שתי הטבות אחת אלי ואחת לזרעי כשאמרת ושמתי את זרעך כחול הים ואם עשו יכה את זרעי לעיני לא תתקיים. ואמנם נראה מבואר הייעוד שם שאמר לו ה' והיה זרעך כעפר הארץ וגו' והנה אנכי עמך וגו' והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך. נראים הדברים בפי' שאמר לו לא אעזבך עד שיעשה מה שהבטיחו גם ברבוי זרעו. שאם אינו כן היה להבטיחו על רבוי זרע אחר הבטחת השמירה. ועתה באמת אמר שלא יעזבנו עד שיעשה את אשר אמר לו. ירצה רבוי זרעו ופריצתו:

ד"א כי אמנם יש לך טוב המושפע לאדם שאינו לטובתו ועושר שמור לבעליו לרעתו. (ג) ויום ויום תמיד תמונה לנגד עינינו שהדבר המבוקש מן האדם בכל רוחו יאמינהו לטובתו היא סבה לטורדו מן החיים או מן הטוב. וכדבר הזה האדם יבקש דבר מאת ה' מן השמים. ואם ה' יתברך יעשה תאותו אולי יהיה לאנחתו. כאשר אמרנו במקום אחר. גם יארע שאם גזר ה' על האדם בפרט איזה טובה ודבר אלהינו יקום לעולם לא ימות האיש ההוא כל עוד לא תבואנו ההבטחה ההיא. ובזה אם כן אפשר שהגעת הטוב ההוא אליו מהרה תהיה רע לו ובהפך ייעוד הרע יהיה לו טוב כשימהר לבוא. ד"מ אם הובטח איש טוב ונתחייב מיתה. א"א שימות כל עוד לא יתקיים עליו הטוב המיועד. וא"כ קיום הייעוד מהרה רע לו שימות בעונו תיכף אחר הייעוד. והרחקתו טוב לו שתתרחק המות ממנו ולא ימות עד יתקיים לו הטוב המובטח. וכדומה לזה כתבו חז"ל בחזקיה (מ"א י"ג) הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ועדיין לא נולד מנשה וכו'. על כן יעקב לשתי הטענות הציע תפלתו וצעקתו אל ה' והתווכח כלפי מעלה שה' יתברך היה מוכרח להצילו כדי שיקיים דבריו וכדי שהטובה שהשפיע לו ה' לא תהיה לרעתו. באמרו אמרת שתיטיב עמי וכבר נתקיים מהר שבמקלי עברתי ועתה הייתי לשני מחנות. אמנם זה היה לדעתי באופן שקטנתי בשביל החסדים כי זה הביא