מלאכת מחשבת חלק א קיג

יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע

טענת לבן להודיע ליעקב יושר לבבו עמו שהאלהים לא אסר לו עם יעקב אלא הדבור לא המעשה. ואמנם אינו רוצה לעשות להם רע מרצונו ומלבו: ד"א דבר הדברים האלה לא ליעקב אלא לנשיו ולבניו ולכל הרכוש. ואמר כי יש כח בידו והרשות לו נתונה לעשות עמם רע הואיל ואלהי אביהם לא אסר לו להרע אלא ליעקב לבדו: ויקח יעקב אבן וירימה מצבה: ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים

המושל יעשה דבר בידיו מה שירצה שיעשו משרתיו (ז) והמשל באדון יועיל לבעלי העבודה. כדבר שנאמר בפרשת מקץ בפירוש הפסוק יעשה פרעה ויפקד פקידים: פרשת וישלח וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו וגו': ויצו אותם וגו': ויהי לי שור וחמור וגו'

כבר הקשו על אופן שליחות זה לאמר שהיה לו צאן ועבודה רבה. והיה אם כן מביא עליו קללה ולא ברכה בהקניאו בו עשו אחיו על עשרו ל ועוד על מה שאמר שור וחמור וגו' ולא אמר שורים וחמורים ל ואמנם פי' בו כל אחד לפי דרכו. אולם יתכן לפי דעתי שאדרבה יעקב התדלדל בעיני עשו. והודיע לו היותו מסכן רש והלך קטן יעקב ודל ועם כל יגיע כפיו כמה שנים בבית לבן והתאחרו עד עתה מאומה לא נשא בעמלו ולא הרויח אלא שור וחמור וגו' דבר מועט. על כן שלח להגיד לו למצוא חן בעיניו כי ידע שעינו רעה בשל אחיו וישמח בשמעו את הדבר הזה

ד"א ואשלחה להגיד לאדני למצוא חן בעיניך מה שלא אמר למצוא חן בעיניו כאמרו ואשלחה להגיד לאדני ולא אמר להגיד לך יראה הטעם כמאמר חז"ל ששלח אליו מלאכי אלהים ממש. ויהיה טעם להודיעו שהוא נכבד בעיניו וראוי לקבל פניו במלאכים ולא בבני אדם. ויהיה למ"ד לאדוני יתרה כלמ"ד למה זה תשאל לשמי ורצה באפרו ואשלחה להגיד לאדני כלומר שלחתי אדני זה המלאך המדבר לקבל פניך למען אמצא חן בעיניך כי חשבתיך כראות פני אלהים: ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות

יראה שחצה לשתי מחנות האדם והבהמה. שעשה מחנה אחת מן נפשות האדם ומחנה אחת מן הבהמות. שאם יבוא עשו אל המחנה האחת ישליך חמתו על הבהמות ובין כך המחנה הנשאר יהיה לפליטה ויברחו בהחבא: ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק ה' וגו': עד אשר לא יספר מרב

רבו הערעורים בתפלה הזאת. בראשון שאמר כי ה' הבטיח להיטיב עמו כשישוב לארצו. ונראה שעוד פחד יעקב על כל ההבטחה ההיא יהיה הסבה שקטן מכל החסדים או מיראה מדבר שמא יגרום החטא. אמנם טענתו העצומה אשר לא מצא עליה תשובה בשנותו לבסוף ואתה אמרת היטב איטיב עמך וגו'. ולא ידענו איך תירץ קושיתו שמא יגרום החטא או קטנתי מכל החסדים ל ומה שכפל בשנייה לומר היטב