מלאכת מחשבת חלק א קי

אלהים ואשר איננו זוכר חטאיו וסובר שהקדוש ברוך הוא יענישנו על לא פשע יטיח דברים כלפי מעלה ויסבב שהי"ת עוד יכהו מכות נמרצות ורבצה בו כל האלה כפלים בכל חטאתיו הואיל והלך עמו בקרי ולא שת לבו גם לזאת לכן אמר (שם) כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים וגו'. כדבר הזה דבר ה' בפרשת בחוקותי והלכתם עמי בקרי. נרחיב הביאור שמה. וכן כתוב בירמיה (מ"ד) ומאז חדלנו לקטר למלכת השמים וגו' חסרנו כל וגו' והשיבם ירמיהו הלא את הקטר וגו' זכר ה' וגו'. גם ישראל לא נענשו שלא בערו פסל מיכה מן הארץ ואמנם פקד עליהם ה' חטאתם לא ביום ההוא אלא כאשר היו משתדלים לבער הרע מישראל בהלחמם עם בנימין והיו עוסקים במצוה. לפיכך נענשה לאה ועמדה מלדת. על כי אמרה הפעם אודה את ה' כאלו בפעמים אחרות לא היה לה להודות לה'. ולא זכרה להודות לו ולברך בשמו כשפתח ה' את רחמה ורחל עקרה אלא קראה שמו ראובן שמעון לוי לפי התועלת עתה יאהבני אישי ילוה אישי אלי. עתה נפקד עונה ביום שלא חטאה אלא אמרה אודה ה' בענשה על שעבר ועמדה מלדת. ועיין פרשת נצבים: ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף ה' לי בן אחר

פי' מה שלא קראה שמו אסף על שם אסף אלהים את חרפתי. הפכה העבר לעתיד לאמר יוסף שלא לפתוח פיה לשטן לומר שכבר אסף בבן אחד. על כן הסבה שמו יוסף לומר יהי רצון שיוסיף ה' לי בן אחר ויהיה לשון ברכה ולא קללה תנה את נשי ואת ילדי וגו': עד ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו'

יש בדברים האלה ממה שיקשה עד למעלה א' בדבר יעקב ללבן כי אתה ידעת את עבודתי אשר עבדתיך בהיות שאין זה טעם לשיתן לו נשיו וישלחהו? אלא אם היה רוצה שכר על עבודתו ראוי היה מאמר הזה להגדיל שכרו. ואם לא שאל שכר אלא שיעזבהו לילך לארצו היה לו לומר כי כבר עבדתיך י"ד שנה ומלאו הימים שהתנינו בינינו? ב' במענה לבן אם נא מצאתי חן בעיניך ולא השלים בקשתו לומר שב פה עוד עמדי והפסיק בנתים נחשתי ויברכני ה'. ויהיה א"כ מענה אם נא מצאתי חן בלתי ראוי ובלי טעם? ג' ויאמר נקבה שכרך. זה ויאמר מיותר כאשר הוא מחובר לפסוק הקודם שנאמר ויאמר פעם אחרת. והוא כפל בלי צורך ל ד' במה שהשיב יעקב אתה ידעת את אשר עבדתיך וגו' ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי. כי לא ידענו אם יעקב ולבן היו נושאים ונותנים על שכר העבודה שעבד או על מה שיעבוד מכאן ולהבא. כי מה שהפליג לשבח עבודתו שעברה נראה ששכר מה שעבד היה שואל. ובאמרו מתי אעשה גם אנכי לביתי נראה שהיה שואל להבא? ה' שאם לבן שאלו מה שכרו ויתן וישלם. למה יעקב הפליגו בדברים עד שהוצרך לשאול לו שנית מה אתן לך? ו ויברך ה' אותך לרגלי. יפלא שיעקב אבינו היה מתפאר בזה בהשגחת ה' לסבתו. וזה נראה לגאוה ורום לבב ומתגדל בצדקתו? ז' למה ענהו יעקב לא תתן לי מאומה אם רצה הנקודים והטלואים. ולא יאמר מאומה על מה שיוכל להיות במקצת? ח' הסר משם וגו' והיה שכרי. יפלא בדברו והיה שכרי. אם כוונתו להסיר הנקוד וטלוא להפרידם מן הצאן שילכו ביד בני לבן איך אמר שיהיו שכרו ל אם רצונו כפי' המפרשים שיהיה שכרו כל נקוד וטלוא שיולד מכאן והלאה מבלי היות עתה מהם בעדר. היה הכתוב מורה ככה אלו אמר הסר משם כל שה נקוד וגו' ומה שיולד אח"כ יהיה שכרי? ט' ביום מחר שאם רצונו בצאן או כשב או עז כי יולד מכאן ולהבא. לא היה לו לומר ביום מחר