מלאכת מחשבת חלק א קג

הבנים שאם היא תנועת הילדים בבטן זהו המנהג בכל הנשים ההרות? ד' בתשובת ה' לה שני גוים בבטנך כי זו אינה תשובה למרק עצביה ולהקל מכאוביה? ה' על שנוי הלשון שאמר ושני לאומים ממעיך יפרדו ולא אמר ושני לאומים במעיך כדרך שאמר שני גוים בבטנך. או יאמר גם שם שני גוים יצאו מבטנך? ו' שלא אמר וגוי מן גוי יאמץ ותפש לאום? ז' על מה בא ייעוד ה' לה שרב יעבוד צעיר והיא לא שאלה מי ימלוך על אחיו ומי יעבוד? וליישוב המאמר ומענה ה' ידוע נדע מה ששאל אנטונינוס לרבי בפ' חלק אם יצר הרע שולט באדם משעת יצירה או יציאה. ומסיק משעת יציאה שאם לא כן יבעוט באמו ויצא. עוד אמרו חז"ל ויתרוצצו הבנים בקרבה כשעוברת על פתח ע"ז עשו מפרכס לצאת ועל פתח בית המדרש יעקב מפרכס לצאת. וכמדומה לי שזאת היא כוונת המקראות הללו. כי אמנם רבקה בראותה הפרכוס העצום שלא כדרך כל הארץ פחדה פחד שיהיה יצר הרע שולט משעת יצירה ויבעטו בה וימיתוה. לכן הלכה לדרוש את ה' למדרשו של שם לדעת על מה זה. אם משעת יצירה או יציאה. ואם משעת יציאה למה מפרכסים לצאת זה על פתח ע"ז וזה בבה"מ עד שלא נולד בהם יצר הרע. ויאמר ה' לה אל תיראי ולבך אל יפחד הואיל ויצר הרע אינו שולט בבטן טרם יצא לאויר העולם אמנם מה שמפרכסין בבטנם זהו דרך פלא ושלא כמנהג העולם לפי ששני גוים בבטנך כלומר שעד לא נוצרו בבטן ידעם ה'. ומ"מ זהו סימן לבד ולא שמפרכסים לצאת ואין להם עדיין יצר. כי אמנם לא יתאמצו זה על זה אלא בהיותם לאומים וכבר יפרדו ממעיך כי אז יכנס בהם היצר. והראיה כי אחר כך לאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר וכאן שניהם מפרכסים ואין אחד שולט על חבירו. וזה מופת שאין לעת עתה בהם יצר הרע. אלא סימן מאת ה' לדורות הבאים דרך נס. על כן כתיב וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה מלשון תם וישר שאפילו מלאו ימיה ללדת עם כל זה תומים בבטנה עדיין ואין בהם יצר הרע עד לא יצאו ואז ויצא הראשון אדמוני וידו אוחזת בעקב עשו עברים נצים יחדו להשתרר על חבירו: ויקראו שמו עשו. ויקרא שמו יעקב

הטעם שיעקב במעשה ידיו הוא קרא לעצמו יעקב כי אחז בעקב עשו ועשה פעולה בידים באופן שסבב שנקרא שמו יעקב וכאלו קרא שמו מאליו: כי ציד בפיו: שהי' מספר לו דברי חדושים של ציד כאשר יאהבו הזקנים והעורים: כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום

כתבו החוקרים (ב) שהעמל והיגיעה תסבב החום הואיל ותניע העצמים בסבוב עד שיקנו חום. וכאשר יהיה הנענוע חזק ותראה בגוון אדום כי יתקרב למדרגת תנועת האש ירקרק או אדמדם. וכזה יארע לאיש עמל ומוטרח הרבה שיראה בעיניו תמונות הדברים אדמדמות מרוב תגבורת תנועת הדם בעיניו וישנה צורות התמונות לדמיון הדם המתנועע בחוזק. הלכך כאשר בא עשו מן השדה בכל יום והוא עיף ויגע מצידו היו חושיו מבולבלים מרוב החום והיה מביט כל הדברים אדומים כדם. ולפיכך מרגלא בפומיה לקרוא לכל דבר אדום כי כן היתה תמונה לנגד עיניו באמת עד שנהפך אליו לטבע. ונפל עליו שם אדום לקראו אדום כל מיודעיו לכנוי כי היה קורא אדום לכל דבר הנראה: וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך: גור וגו'

מראשית לא רצה לגלות לו היכי ישב באמרו שכון בארץ אשר אומר אליך ואח"כ