מקורי מנהגים ד

קטני ערך כמוני מקורי מנהגים שונים וטעמיהם עם מנהגים טעותים אשר אין בהם ממש, אך כפעם בפעם נסוגותי אחור מחמת כמה טעמים כמוסים וגלוים וכעת אמרתי אוציא מחשבתי השתולה מאז בלבי מכח אל הפועל ובזה אני אצא להיות חובר חיבור הנוכחי

ולא עלי המלאכה לגמור כי עיקר חסר מן הספר אין לי ספרים ההכרחיים לחיבור כזה ואין אומן בלא כלום, בפרט כמות המנהגי' רבו עד מאוד ומי יאמר כליתי מלאכתי לכן דעתי כעת לערוך רק מעט מזעיר

והנה עם זה נשלם מה שרציתי להקדים, ואתה קורא, אם תיטב מחברתי בעיניך והיתה זאת שכרי, ואם לא הודיעני נא ואדעה אם לתקן או להודות, אמנם לא אירא מחמת המציקים לצון חמדו להם אלה מהם תנואות עלי ימצאו כאשר ימצאו במחברתי מנהגים אשר אין שוה להם לא עקרם ולא טעמם, אולם חיבור הנמסר לכל צריך שיהיה שוה לכל נפש למען איש ואיש יטעם בו אף מעט דבש, וידעתי כי עוד רבים הם המתאוים את המתעבים, ואלה מהם ירדפוני עד חובה כאשר יראו למנהגים אחרים מקורי חכמת האמת גם טעמים ע"פ נוטריקון ר"ת רמזים וגמטריאות אולם כל לב מבין יודע, כי כמו בחור עם איש שיבה לאיש חליפות שמלות זה ילבש בגדי ילדות, וזה מעיל צדקה יעטה, וכמו כל בני אדם בילדותם הולכים אחר ההבל ויהבלו ללבוש בגדי חופש פארים טבעות ומחלצות. אך כאשר יבואו ימי הזקנה, אז זרו מתאותם ילבשו בגדים אחרים. וכמוהם הם נושאים עד בא יום חליפתן, כן בהכרח מנהג מזה מאתים או אלפים שנה, טעם זקנים יקח אשר לו למעטפה וגם כי יזקין לא יסיר ממנו ואם תמצא אין פעולתי שלמה הלא כוונתי רצויה ויהי נועם ד' עלי לתת לי מהלכים בין העומדים בבית ד' לאורך ימים: פה מישקאלץ ר"ח אדר ראשון שנת תאיר: המחבר מקורי מנהגים סימן א נוהגים להתפלל בכל תפוצות ישראל בלה"ק דוקא: סימן א נוהגים להתפלל בכל תפוצות ישראל בלה"ק דוקא

מלתא דפסיק' היא דק"ש ותפלה וכ"ש פסוקי דזמרה נאמרים בכל לשון. כדאי' להדיא במתניתין סוטה דף ל"ב ע"א. ועיין ברכות דף מ' ע"ב וכן פסקו הראשונים והאחרונים. גם במס' סופרים פרק י"ח הל' ד' אם אינן יודעות בלה"ק מלמדין אותן בכל לשון שהן יכולות לשמוע וללמוד כו' ואיתא בס' החסידים סי' תשפ"ח טוב לו לאדם שיתפלל ויקרא את שמע וברכו' בלשון שמבין משיתפלל בלה"ק ואינו מבין דכתיב (ישעי' כ"ט י"ג) יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני וגו' שמתפלל וקורא ואינו מבין מה שמוציא בשפתיו מפיו כו' ע"ש. ובספר לקט הקמח סי' שכ"א איתא עשרה מישראל שאינם יודעים כי אם בלשון לעז יכולים להתפלל ולומר קדיש כלשון עצמו שהם יודעים עכ"ל. ומביאו לחם הפנים בקונטרס אחרון סי' שע"ו ע"ש ובס' דרך חיים דף ס"ו. מכ"ז יצא לנו שמותר להתפלל בכל לשון. אמנם המדקדקים בדינים אינם רוצים בתקנה זו ולהם יותר קורת רוח בתפלת לה"ק.. ולמחקרים המתפלספים לימודי הגיון. אברר טפי טעם וסברא דמחויבים אנחנו להתפלל בלה"ק. הוא לשון. אשר בוראנו יתברך דיבר בה לעבדו נאמן ביתו. ולישראל עם קדושו. לשון. אשר הנביאים וקדושים דיברו בה בחזון לאבותינו נוחם עדן. לשון. אשר היא שפת כל הארץ בכל בתי כנסיותנו הנפוצים בערי יהודה. לשון. אשר כל אומה ולשון יתפללו על מעלתה ומדרגתה המעולה מכל שאר לשונות. לשון. אשר היא לבדה ואין מאומה זולתה נשאר לנו בגליותנו להתאחד בה שה פזורה. והרבה כיוצא בזה. ואח כל אלה לא נמצא בשום לשון זולתה. ונהפך הוא. ככל אשר ירביון שבחי לה"ק כן עוד תרבינה החסרונות בכל שאר לשון. אם נתפלל בכל מדינה ומדינה כלשונה. אז תהיינה אגודות במחנה העברים וכאשר ילך איש