מקורי מנהגים לא

רצ"ז כ' שהיא להשי' נפש שהיא כואבת מיציאת השב' ע"כ והכלי שהבשמים בתוכו אנו מכני' הדס מפני שעל הרוב מברכין על עצי הדס וסמך לזה כ' הטור וב"י שם דכתיב כל ש"ש מחללו וסמיך לי' תחת הסרפד יעלה הדס. ובמוצאי י"ט בין לחול בין לח"המ אין מברכי' על הבשמים כ"כ הרמב"ם בפ' כ"ט מהל' שבת. ומענין הסתכו' בצפרנים לאור נר הבדלה הוא בפרקי דר"א פ"ב מביאו הטור באו"ח סי' רצ"ו וסמך לזה כ' הראש במ' ברכות מהא דאי' בפ' א"ד אין מברכים על הנר עד שיאותו לאורו וכמה עולא אמר כדי שיכיר בין איסר לפונדיון כו' לכך נהגו להסתכל בצפרני' בשעה שמברכים על הנר להראו' שיכול ליהנו' ממנו ולהכיר בין מטבע למטבע כמו שמכיר בין ציפורן לבשר עכ"ל והמרדכי כ' במס' יומא בשם תשובות הגאונים דמה שאנו נוהגים להסתכל בצפרנים משום דדבר הזה שנוי בתלמוד בבלי וירושלמי שאין מברכים על האור עד שיאותו לאורו פי' עד שמרגיש בוהק האור הנר של הבדלה ואף כי זוכרים על צפרנים של אדה"ר עכ"ל וכוונתו נראה לי ע"פ מה שכ' בעל תולעת יעקב בדין חיתוך צפרנים וז"ל דע כי המלבוש שנתלבש בו אדה"ר הי' מסוד המרכבות הנקראים אחוריים ודעת רז"ל שהם מלבושי ציפורן וכשהיה בג"ע כל המרכבות ההם היו סובבים אותו ולא הי' יכול דבר רע לקרב אליו כיון שחטא נסתלקו המאורות ההם מעליו ונתפשט מהלבוש היצר ההוא ולא נשאר בו ממנו זולת מה שבראשי אצבעות והזוהמא סובבת בהם כו' ע"ש והוא מבואר בארוכ' בזהר ויקהל דף ר"ח ע"ב ע"ש וזהו כוונת המרדכי במ"ש שזוכרי' על ציפרניו של אדה"ר זה ע"פ נסתר. אמנם על דרך המחקר הוא מה שכ' הברבנאל בפ' בראשית וז"ל אמרו בב"ר יצחק רביא אומר בגדיו של אדה"ר היו חלקים כצפורן ונאי' כמרגליו' שרמז ג"כ על כתנות האור הקדוש התוריי שיש בהם חלקים כציפורן החלק שיראה שאין בו תועלת כסיפור ותמנע היתה פלגש ודומיה' אין הדבר כן כי אותם הסיפורים כאשר יובנו על אמתתם הם כמרגליות עכ"ל והטור בסי' רצח כ' בשם רב האי גאון וז"ל מנהג אצלנו להביט בצפרני' ואמ' מפני שהם פרות ורבו' לעולם ע"כ והב"י בשם ש"ל כ' כך המנהג תחיל' מכניס אצבעותיו לתוך ידיו ומחשיך תחתיהן ואח"כ פושטן והנה אור במקו' חשך ומברך שכבר הוא נאות מן האור עכ"ל ומה שנהגו בשעת מזיגת הכוס למלאות אותו על כל גדותיו עד שישפוך על הארץ משום דאמרינן במס' עירובין כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה גם שופכין מן הכוס לאחר הבדל' מן המותר שבשתיה על השולחן ומכבין בו את הנר ומריחין אח העשן של הנר שהוא טוב לזכרון ואומרו זכרו תורת משה עבדי גם רוחצים מהמשקים שעל השולחן את העינים משום חיבוב מצוה ואגב אומרים מצות ד' ברה מאירת עינים כי תיבת ברא בגמטריא רז שיגלה לו הקב"ה רזי התורה עי' מזה ברמ"א ובשל"ה הל' שבת ובסידור עולת שבת עי"ש: סימן לה הנשים נוהגות שלא לטעום מיין של הבדלה

הטעם כ' בשל"ה בשם תולע' יעקב וז"ל כבר ידעת מה שאז"ל בסוד העון שחט' בו אדם הראשון גפן היתה ואמרו מלמד שסחטה ענבים ונתנה לו והם פירי הגפן נכריה קבעת כוס התרעל' כוס חמתו וכנגד זה בא לאשה דם נדות יסוד הזוהמא שהטיל הנחש בחוה ולפי שנתכוונ' להבדיל מאד' ע"י היין מצד נדותה אין הנשי' טועמו' היין של הבדלה עכ"ל וכל השותה הרי היא כאלו עברה על נדותה והיא אחת משלש עבירות שהנשים מתות בשעת לידתן כדרשת חז"ל בב"מ: סימן לו נשים אינן עושות מלאכה בר"ח

טעם אית' ברש"י ותוס' ומרדכי במס' מגיל' ד' כב א' והוא מפדר"א לפי שלא נתנו