מקורי מנהגים כט

הראה הקב"ה למשה א"ל כזה יתנו עכ"ל נראה לי הכונה דהנה יסוד אש נפרד בטבעו מן ג' יסודות אחרות דעפר מועט נשאר במיעוטו והממעי' לא ירבו וכן האויר והמים ישארו בכמותו משא"כ האש נורא מאוד דמקיסם דק המתלהט הבערה ללהב יוצא דכמו שהאש הוא העליון ברום יסודו מכל היסודות אשר למטה ממנו כן באיכות הטבע רם ונשגב וכטבעה של אש כן טבעה של צדקה מועט מחזיק את המרובה צדקה תציל ממות וחטאך בצדקה עשר בשביל שתתעשר תענית דף ט' ועיין בבא בתרא דף י' ובילקוט שמעוני סי' תרע"א הרי אנו רואים כוחה של צדקה עד היכן התועלת של פרוסה אחת מגיע זה לדעתי כוונתם כמין מטבע של אש טבע של אש הראה הקב"ה למשה וא"ל כזה יתנו וסמך לדברי אי' בזהר פ' וארא ע"ש. מכ"ז יצא לנו דמיון המטבע לכופר נפש האדם והנה בכל שנים הפשוטות חל פורים בשבוע של פרשה כי תשא ושם כתיב והדל לא ימעיט מחצית השקל וגו' וסמך ליה ואתה קח לך בשמים כו' וע"ז דרשו חז"ל חולין דף קל"ט מרדכי מן התורה מניין. דכתיב מר דרור. ומתרגמינן מרי דכי' ובמגילה דף יג גלוי וידוע לפני מי שאמר וכו' שעתיד המן לשקול כו' לפיכך הקדים שקליהם לשקליו ע"כ ולכן גם אנחנו עושים פה היום לתת בפורים מחצית השקל לכפר על נפשותינו ולהציל אותנו מיד כל אויב כאשר הציל ה' אבותינו מכף כל אויביהם דהמן ביקש לעקור גוף ונפש מש"ה נותנים מחצית השקל: סימן לא נוהגים להקיש כשזוכרים שם המן בקריאת המגילה

הוא בשביל התינוקות שאינם יודעים לומר שם רשעים ירקב כי חייבים אנחנו לומר כן כשמזכירים רשע כדאי' בירושלמי פ"ד דמגילה ובב"ר פמ"ט רב כי הוי מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורים בניו לקיים מה שנאמר שם רשעים ירקב וכ"כ הרמ"א ואבודרהם ואין לבטל שום מנהג או ללעג עליו כי לא לחנם הוקבעו ובמנהגי מהרי"ל ראיתי רמז לזה דכתיב והיה אם בין הכות הרשע. והי' אם בין ס"ת המן וע"ז כתיב הכות הרשע ע"כ ובאמת במקום שיש (חילול השם). שחוק והוללות שגם אנשים באים בימים אוחזין במעשי נערות ועושין מה שנתקן לקטנים. ולא עוד אלא אם גם הקורא חוזר שמות הרשעים וכבר עבר עליהם. עוד הם או התינוקות מנקשין ומבטלים שמוע הקריאה ודאי יש למחות שלא להכות כלל אף לא התינוקות אם אין כח ביד הממונה להשתיקם: סימן לב בתקופת השנה מניחים בשעת התקופה ברזל על חביות או תיבת של אוכלים ומשקים

המרדכי והרוקח ומהרי"ל כתבו שיקחו יתד ברזל חדש ויתלה בחוט או במשיכה על המים בשעת התקופה אף במי מצות ע"ש וכן מסיק נמי במרה"ח לתת ברזל אל המים כ"ז התקופה ואז אין רשות להמזיק ועיין בא"ח סי' תנ"ה וברמ"א ונושאי כליו ובזהר פ' יתרו ועיין בלה"פ וז"ל ענין התקופה ומהותו ואיכותו תמצא בחוקי חיים ועיין ברקאנטי ובהגהות ציוני בפרשה בראשית ומהם תבין סוד התקופה. דסדקי קרנות העולם כאשר שהיא א"א לצמצם ממשלם נשארו פנוים בלי שומר ומלאך בין תקופה לתקופה והיא רגע השתנות המשמרות בין תקופה לתקופה. כי לפעמים יכולה לנשב הרוחות רעות בעולם תוך סדקי הקרנות וכו' ע"ש. ובהרבה מקומות ראיתי דלא חשו כלל לסכנת התקופה וכמעט איני יודע ממנהג הנהוג ואפשר שסומכים על יש מהגאונים שאמרו כי לא נחש ביעקב אלא דקדמונים אמרו אלו דברים להפחיד בני אדם מהית"ש ולא יוסיפו הרשעים לרשוע