מקורי מנהגים יח

סימן יב בב' וה' ובשבת למנחה קורין ג', בר"ח ובחוה"מ ד', ביו"ט ה', ביו"הכ וי"ו, ובשבת זי"ן

טעם שקורין כמה פעמים בשבוע. הוא שלא ילכו ישראל ג' ימים בלא תורה. וכדרשת חז"ל ב"ק דף פב ע"א. ובתנחומא ס' בשלח דף עח פ"ב וטעם למנחת שבת מפני יושבי קרנות יושבי חניות כל ימות החול עוסקים בסחורה ואין קורין בב' וה'. תיקן בגינייהו קריאה יתירה כמו שפר"שי שם. ומנין הקרואים בב' וה' ובשבת למנחה תיקן עזרא נגד תורה נביאים וכתובים. וכנגד כהנים לוים וישראלים. והמנין קריאת שבת. יו"ט. יוה"כ. ר"ח וחוה"מ תיקן משה עיין מזה היטב במג"א ריש סי' קל"ה. וטעם למדרגת מנין יתירה מן ג' עד זיין איתא בזוהר ויקהל דף ר"ו ע"א ע"פ סוד ע"ש. אמנם גמירנא במס' מגילה דף כ"ט נקוט האי כללא בידך. כל דטפי לי' מלתא מחברי'. טפי לי' גברא יתירה. הלכך בר"ח ומועד דאיכא קרבן מוסף קורין ארבעה. בי"ט דאסור בעשיית מלאכה חמשה. ביוה"כ דענוש כרת ששה. בשבת דאיכא איסור סקילה שבעה. ובעל שיבולי לקט כתב בשם הגאונים דלהכי בשבת קורין זיין בתורה. שאם יארע לאדם אונס שלא בא לבה"כנ כל ז' ימי השבוע ולא שמע ברכו. יאזין מפי הקורא זיין פעמים ברכו ויוצא י"ח עכ"ל. ומשום האי טעמא נוהגים כשבא אדם לבהכ"נ בב' וה' ואיחר ברכו. לא יפרוס על שמע. כיון דיוצא בברכו ששומע מפי המברך בתורה ובעל תפלת נהורא סימן מצא למנין הקרואים שמע ישראל ד' אלהינו ד' אחד. שמע ג' אותיות נגד ג' העולים בב' וה' בתענית ובשבת למנחה. ישראל ה' אותיות נגד ה' העולים ביו"ט. י"י ד' אותיות הוי"ה נגד ד' העולים בר"ח ובחו"המ. אלהינו ויו אותיות נגד יוה"כ. יי' אחד זיין אותיות נגד זיין העולים בשבת ע"כ: סימן יג בתפלת עלינו נוהגים להקיא רוק בעוד שמגיעים לואנחנו כורעים

יש למחות בזה. כי תפלת עלינו יהושע תיקן כשכבש את יריחו. כדאיתא בהקדמת ספר החרדים וז"ל בכניסתן לארץ הקיפו את עיר יריחו והיו אומרים עלינו לשבח מראשו לסופו ומסופו לראשו ונפלה חומת העיר תחתי' כו' עי"ש ובעל ספר חיי אדם כתב שהשם הושע חתום למפרע ע' עלינו. ש' שלא. ו' ואנחנו. ה' הוא אלהינו. ורצונו לעיקר שמו שהי' הושע ובימי יהושע היו עובדים כו"מ בעשותם דמות אחת מז' כוכבי לכת. או דמות המזלות והכחישו השגחתו ית'. והם הטלסמאות שזכר הרמב"ם ז"ל בהל' ע"ז ועליהם נאמר ככל המונם וכו' ועליהם גם ישעי' אמר ומתפללים אל אל לא יושיע. ולהכי תקנוהו ג"כ בתפלת המוספים של ר"ה דמפני שאנו צריכים לומר פסוקי מלכיות אנו משבחים קודם להשי"ת שהבדילנו מן התועים כמו שכתב הב"י בא"ח סי' תקצ"א ע"ש אולם האומות אשר אנחנו בני הגולה גרים בתוכם מאמיני' במציאת הבורא יתעלה. בהשגחתו ית' מהשארת הנפש. המעותדת לשכר ועונש כמבואר בגדולי הפוסקים ואין עכו"ם בימינו. לכן אין להקיא רוק דיש להסתכן. אומות זמנינו יחשבו שעליהם נאמר ככל המונם כמו שכבר קמו עלינו זדים העומדים עלינו לכלותינו להתעולל עלילות ברשע כאשר המה בכתובי' על ספריה' דברי הימים וכדאי' בספר הנצחון סי' שמ"ח מאחד שהמיר דתו וכפר בעיקר והלשין שאנו אומרים בעלינו לשבח שהם משתחוים להבל ורי"ק. עד שנצח אותו על ידי ויכוח ע"ש. גם בטור סי' קלג כתוב כשמגיע אל אל לא יושיע יפסיק מעט קודם שיאמר ואנחנו כורעי'. כדי שלא יהא נראה כאילו חוזר למעלה ע"כ. הרי לא מדבר אלא להפסיק