מקורי מנהגים יב

ואני בעצמי אודה. כי לא הגעתי לקרסוליהם ואינני מבין שיחת חולין של מחברי הפיוטים נשמתן עדן. אמנם כבודם במקומם מונח. וכוונתי לכבוד המקום ב"ה. ואין ספק אם המחברים שבו היום לתחי' וקמו מקבריהם. כי הם בעצמם התירו לבטל קצתם ולבחור תפלות. אחרות חלף קצתם. עיין בהאבן עזרא בס' קהלת ה' א' על פסוק אל תבהל על פיך וגו' כתב וז"ל אסור שיתפלל אדם ויכניס בתוך תפלתו פיוטין לא ידע עיקר פירושם. ולא יסמוך על המחבר ברצונו המאמין. כי אין אדם אשר לא יחטא. או כי המעתיקים חטאו. והנה העתקת כל דברי אבן עזרא תעלה ארוכה. כי מאריך בחרון אפו שנים ושלש דפים בפרט כי כמעט מזלזל אותם ומטיל מומן שבגלוי בקדושים וכבוד ד' הסתר דבר. לכן אעתיק רק קיצור דבריו והוא. א. רובי הפיוטים חידות ומשלים. ולמה לא נלמד משלמה שלא היה חכם כמוהו אחריו. והנה תפלתו שהתפלל מודעת וכל יודעי לה"ק יבין אותה. וכן תפלה של דניאל וכן כל תפלה לחול ולקודש שתיקנו הראשונים אין בהם חידות ומשלים. ב. מעורבים בלשון תלמוד. ומי הביאנו בצרה הזאת להתפלל בלשונות נכריות. הלא נחמי' הוכיח המדברים לשון אשדודית ואף כי בעת התפלה. ולמה נתפלל בלשון מדי ופרס ואדום וישמעאל. ג. אפי' המלות שהם בלשון הקודש יש בהם טעיות גדול. ולה"ק ביד הפיוט עיר פרוצה אין חומה. שיעשה מן הזכרים נקבות וכן להפך. ד. שכל הפיוט מלא מדרשות ואגדות וחכמינו אמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו. א"כ אין ראוי להתפלל אלא על דרך פשט ולא על דרך שיש לו סוד. וסיום דבריו לא אוכל לבאר אחד מני אלף מטעות הפייטנים והטוב בעיני שלא יתפלל אדם בהם ולא נענש בדין עכ"ל. והעתקת קיצור דבריו הוא ג"כ באוצר השרשים שרש עתר ועוד שם בשם הרד"ק וז"ל. הלשון קצרה אצלנו וצריך להרחיב' בדמיון הנמצא. אך שלא נצא מדרך לשון המקרא כמו שעשו קצת בני עמנו הנקראים בשם פיוטים בקרובות אשר חברו והוא חטא גדול עליהם. והמתפלל בהם מזכיר עונם מחדש עון לעצמו. המקום יצילנו ממכשול הלשון לבלתי נכשיל בו שוגגים עכ"ל וכמוהם עוד רבו חכמי זמניהם אשר פערו פיהם לבלי חק לחסום פיות עורכי תפלת הפייטים (ועיין במורה נבוכים ח"א פ"נח) ואך לא הועילו רק אצל כת אחת ושתי כתות אחרות בעם לא פנו אל המעררים. כי בעת ההיא היו גאוני עולם. חכמים וסופרים בקיאים בתלמוד ובאגדות ומדרשים. יודעי חידות ומלומדי משל. ולהם הי' נקל להבין תוכן הפיוטים כפי כוונת המחברים ולא עוד אלא שהיו אז קדושי עליון בעלי חכמת אמת. כל רז לא אנוס למו בנגלה ובנסתר. ונפשם חשקה יותר באלו הפיוטים מבשארי תפלות המסודרות בלשון צחה ונקי'. ומה שהוא לנו חסרון. היה אצלם מעלה. כדאי' בס' מעבר יבק מאמר אמרי נועם פכ"ב בשם תלמידי האר"י ז"ל. וז"ל גם מורי לא הי' חפץ בשום פזמון או פיוט מאותם שסדרו אחרונים רק מן הראשונים. כמו תפלת ר"ע ור' ישמעאל. ור"א בן ערך. ור' אליעזר הקליר ודוגמתם לפי שנתקנה על דרך האמת. אך לא האחרונים שלא ידעו דרך הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בסדר דיבורם בלי ידיעה כלל ועיקר ולא הי' אומרים כלל. ובפרט יגדל אלהים חי וידוי אשמנו באומר ובפועל וכו' וכיוצא. לא הי' רוצה לאומרם כלל עכ"ל זו כת אחת. ונוכח אלה המוני העם לא ידעו ולא הבינו אף מלה אחת. אולם בערה בהם תשוקת העבוד' כיקוד אש אוכלת ולא פסק פיהם מהתפלל וכהכביד עליהם עול גליות. כן הכבידו ע"ע עול תפלות פיוטים. אולי בזכותן יגאלו מצרותם. ומי זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו למחות לאלה שתי כתות. ובכן נתיסדו ונשאר יסודם אמיץ וחזק. אמנם כת השלישית בעלי תורה אשר ידעו להבחין בין לשון צחה ללשון עלגים. אבל לא היו בקיאים במדרשות ומכ"ש בחכמת הקבלה. כמונו היום. המה לא קבלו