מקור חיים - ד (טור יהלם) ט

ביניהו ולכן ישראל משיבים לתור' ולתעוד' זה שאנו הולכים להתפלל על המתים לא ככל הגוים בית יהודה אנו הולכים לתורה ולתעודה הנמצא במתים שלנו משא"כ בזולת אם לא יאמרו בדבר הזה אשר אין לו שחר חוזר לשני צדדים אם לא יאמרו אותם המתים שאנו הולכים להתפלל עליהם בדבר הזה כי אומרים לפני הקב"ה עשה למען תורתך נמצא אשר אין לו שחר על עצמו אינו מזריח כיצד יזריח על אחרי' וחוזר לישראל אם לא יאמרו לכנענים האומרים להם דרשו אל האובות יאמרו בדבר הזה כי אנו הולכים למתים לתור' ולתעודה שבהם להתפלל עלינו אשר אין לו שחר המת מה מועיל שנלך לבקש מלפניו הרי אין בו ממש ולכן מה טוב לבקש רחמים בעת צרה על המתים:

[ד] מותר ליכנס בבית הקברות או לתוך ד' אמות של מת או של קבר והוא לבוש ציצית והוא שלא יהיה נגרר על הקבר אבל אם נגרר אסור משום לועג לרש ומדינים הללו נקח לעבוד את ה' כי בכל דברים אלו שהם מצות מן התורה אסור ליכנס בהם בב"ה משום לועג לרש כ"ש וק"ו למתלוצצים ולמלעיגים על בני אדם כך אחז"ל הרי נאמר ועתה אל תתלוצצו כי המתלוצץ ייסורין באים עליו שנאמר פן יחזקו מוסריכם ומביא עליו כליה שנא' כי כלה ונחרצה שמעתי ואמרו חז"ל שלשה כיתות אין רואים פני שכינה כת לצים כת חנפים כת מספרי לשון הרע והרי כל הדברים הם בכלל לועג לרש חרף עושהו כההיא דר"ש בן אלעזר שנדמה לו אליהו איש כעור מאד וכו' עד שקבל עליו שלא לבזות בני אדם לעולם והכל משום לועג לרש חרף עושהו במה דברים אמורים בימיהם שהיו מטילים ציצית במלבוש שלובשים לצורך עצמן אבל האידנא שאין אנו לובשים אותו אלא לשם מצוה אסור אפילו אינם נגררים והני מילי כשהציציות מגולים אבל אם הם מכוסים תחת הבגדים מותר וכן נהגו לתת הטלית קטן תחת הבגדים כמו שנתבאר הטעם בהלכות ציצית:

לא יהלך בבית הקברות אדם דקדושה או מסטרא דקדושה או בתוך ארבע אמות של מת זה סמאל או של קבר ההוא קליפה תקיפא וספר תורה בזרועו ויקרא בו או יתפלל שהרי אחז"ל מנין שהקב"ה מתפלל שנאמר ושמחתים בבית תפלתי תפלתם אינו אומר אלא תפלתי והוא הדין על פה אסור לקרות אלא אם כן הוא לכבוד המת משום לועג לרש היינו מ"ש בזוהר פרשת בלק דף קצ"ב וז"ל מה עבד קודשא בריך הוא קרא לסמאל ואתא קמיה אמר ליה תבעי אורייתא דילי אמר מה כתיב בה אמר ליה לא תרצח אמר חס ושלו' אורייתא דא דילך היא ודילך יהא לא בעינא אורייתא דא אתיב ואתחנן קמיה אמר מארי דעלמא אי את יהבא לי כל שולטנו דילי אתעבר דהא שולטנו דילי על קטילא וכו' אבל אי ניחא קמך הא עמא בנוי דיעקב לון אתחזי וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי הקדוש ברוך הוא הזמין התורה לתת אותה לסמאל ולא רצה לקבל אותה ואמר דלטוריי' על ישראל כי להם נאה התור' וכו' ולכן עתה כי יראה שלומד שם בתורה בספר או בעל פה נופל הוא בעיניו ואיכא משום לועג לרש ולכן נאסר בגשמי ובן יעשה למעל' כנזכר:

מותר ליכנס לבית הקברות או לתוך ארבע אמות של מת זה סמאל או של קבר נוקבא דתהומא רבא והוא לבוש ציצית שלא יהא נגרר על הקבר של המת סמאל משום לועג לרש היינו מ"ש בזוהר פרשת שלח לך דף קס"ג. וז"ל השתא פריש במתיבתא דסיהרא קדישא ספירא איהו בחוורו כחוורו דשמשא ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון לאו דהאי גיון לבושה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא בגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו עליו בגד כליל תכלת מאי טעמא בגין דתחות ים דא אית מצילות ים כלל דכר ונוקבא ואית להון עינא בישא לאסתכלא וכד אסתכלן זמין לעינייהו גוון תכלת ולא יכלת עינייהו לשלטאה וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי על ידי תכלת שבציצית תחשכנה עיניהם מראות בסטרא אחרא ואין לך לועג לרש יותר מזה:

[א] מאחר שהרשע הוא נקרא מת כמשחז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים והנה בלי ספק כי כל הגוף שלו הוא יצדק לומר עליו שהוא בית הקברות ל כי כל אבר אשר יחטא בו הרי הוא בכלל מת והוא לקברות יובל ולכן בא הדין להזהיר על בית הקברות שהם האיברים של האדם החוטא שנכללים בתוך גופו ואמר בית הקברו' אין נוהגים בהם קלות ראש מפני שאף על פי שחטא ישראל הוא וגם למוכיחים הרשע צריך שלא ינהגו בו בזיון רק בדרך כבוד שנאמר ויצוה אל בני ישראל והרי הם היו