מקור חיים - ד (טור יהלם) נה

ליפרע מנכסי יתומים כפקודין דעש' כו' הנה מבואר מדברי המאמר כי הנה היתומים הם נפש ורוח והיינו הקטנים אלו שהם נשארים אחר מיתת אביהם היא הנשמה שנסתלק מצד העון וחזר הדין להודיע כי אלו הקטני' שמת אביהם מותר לכבס בגדיהם והענין כי הנה נמצא לאדם שלשה מיני בגדים אחר לנפש ואחד לרוח ואחד לנשמה כדאי' בזוהר פרשת ויחי דף רמ"ד. וז"ל תאנא אלף ות"ק ריחין סלקין מגן עדן בכל יומא דמתבסמי בהא אינון לבושין דיקר דההוא עלמא דמתעטרן מן יומי דבר נש אמר רב יהודה כמה לבושין אינון אמר ר' אלעזר טורי דעלמא על דא פליגי אבל תלתא אינון חד דמתלבש בההוא לבושא רוחא דבגנתא דבארעא וחד יקירא מכולא דמתלבש ביה בגו צרורא דחיי בין פורפירא דמלכא וחד לבושא דלבר דקאים ולא קאים אתחזי ולא אתחזי בהאי מתלבשא נפשא ואזלא ושטא בעלמא וכו' הנה נתבאר מדברי המאמר כי שלשה מיני לבושים הם לכל חלק מנר"ן לבוש אחר ולכן יאמר מותר לכבס ולקנות בגדי קטנים הם בחינת נפש ורוח שמת אביהם היינו הנשמה כאמור דאף על גב כי חלק הנשמה פנה משם והפסיד האדם הבגד שלה ואין לו יכולת לכבס ולטהר הלבוש שמתלבשת בו מפני כי כבד עליה פשעה אמנם הבגדים שנים הנז' של הקטנים נפש ורוח מותר לכבס אותם תוך שבעה מן העונש שהגיע להם נמצא חמרו קולו:

אסור ללבוש תוך שבעה כלים חדשים היינו לענין צורך היתומים האמורים דאף על גב כי מותר לכבס בגדיה' היינו לפי כי הקטן מלכלך בגדיו ביותר בענין הגשמי לכן התירו לו לכבס בגדיו וכן בענין הרוחני הוא שולט העון בנפש ורוח בנקל בהם שנאמר נפש כי תחטא וכל זה הוא בענין שוגג אבל החוטא במזיד פוגם הנשמה ולכן אין לו תקנה על ידי קרבן כלל ולכן להיות כי נקל ללכלך בגדיו של קטן כך נמי מותר לכבס אותם אמנ' ענין כלים חדשים שהדוגמא להם היינו החלוק על ידי מעשה המצות הנעשה מהם חלוקא דרבנן אסור ללבוש תוך שבע' הדוגמא לזה דאף על גב כי תוך שבעה מכבסים בגדיהם של הקטנים הנזכרים נפש ורוח על ידי הדין הנעשה בהם בשבעת ימי האבל דין חיבוט הקבר וכיוצא דהיינו מ"ש בזוהר פרשת ויקהל שבעה עידנין יחלפון עלוהי שבעה דינים ועל ידי כן מתכבסים הבגדים של הקטנים נפש ורוח אמנם עדין אסור ללבוש בגדים חדשים של מעש' המצות עד שיהיה נענש על כל הפרטים ולכן אף על גב שהם צבועי' ואינם לבנים שמורים על כי עדין יש בהם לכלוך אסור ללבוש אותם וישנים יוצאים מתחת המכבש והנה ענין חדשים וישנים שאמר היינו מה שחז"ל חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך אמר ליה רב חסדא לההוא מרבנן דהוה קא מסדר אגדת' קמיה מי שמיע לך חדשים גם ישנים מאי ניהו אמר ליה אלו מצות קלות ואלו מצות חמורות אמר ליה וכי תורה פעמים פעמים ניתנה אלא הללו דברי תורה והללו דברי סופרים עכ"ל והנה מזה נלמוד ענין גדול דמאחר כי חז"ל עשו חילוק בין המצות שהם מן התורה למצות שה דברי סופרים יש לי מקום לומר כי יהיה חילוק בענין הבגדי' שנעשה מן המצות שלהם והנה אמרו חז"ל וזרח השמש וגו' כשם שמזהיר הקדוש ברוך הוא פניהם של צדיקים לעתיד שנ' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כך מחדש לבושיהם היו' לובש סריקיקיון ולמחר כו' וביארתי כי זה השינוי ימצא מפני מעשה המצות כפי מה שמכוין האדם בהם ולפי כי האדם פעמים מכוין כל הצורך ופעמי' לא וכן פעמים יודע הכונה של המצוה פעמים לא וכזה ימצא פרטי' רבים לכן נמי בא השינוי בבגדים כי בכל יום ילבש הלבוש כפי מה שנתכוין במעשה המצות ואמנם עתה נחזור ללמוד דבר חדש כי שינוי הבגדים אשר לובשים במעשה הצדיקים ומה גם חלוקא דרבנן גם שהאדם מכוין במצות הדיק היטב יהיה נמצא בהם שינוי מפני כי יש חילוק בין דברי תורה לדברי סופרים כי להודיע כי האדם קיים אלו ואלו צריך לעשות היכר מפורסם ולכן בא השינוי ברוב ענין לטובה לפרסם לעין כל כי אדם זה קיים אלו ואלו ובכן חזר הדין אסור ללבוש תוך שבעה כלים חדשים שהדוגמא לאותם הנעשים מדברי תורה וישנים היוצאים מתחת המכבס הנעשים מדברי סופרים לקיים מש"ה חדשים גם ישני' דודי צפנתי לך:

[ו] אסור תוך שבעה לכבס ולהניח כבר הדברי' אמורים כי כל דיני האבילות הם הצד השוה בכל אדם אבל לענין צורך הצדיקים אין צריך להם ולא אחד מאלו הדינים כההוא דאמר לאליהו ז"ל ולאו כהן מר והיה נוטל לרבי עקיבא שנהרג על כתפו אמר לו דייך בני אין טומאה בצדיקים כלל נמצא כי כל הפרטים האמורים אינו דבר המצטרך להם כלל וגם לא לחלק הרשעים לפי כי לא יועיל בהם אחד מן הדברים האמורים הלא זה יהיה כונת חז"ל למלך שזמן אורחים ונתן להם בגדים נאים יש מהם שאמרו מאחר כי אלו הם לצורך הסעודה לא כן עתה אין לנו צורך בהם נתנו בקופסא בתוך מיני בשמים ויש שנשתמשו בהם עד שנתלכלכו וכאשר הלכו לפני המלך שמח המלך לקראת הפקחים וכו' ועל הטפשים כעס וגזר כלי ינתנו לכובס עד שיתלבנו והם יהיו במאסר היינו במאסר עונם ולכן הודיע דין זה אסור לכבס תוך שבעה היינו לעשות בהם משפט כתוב באותם הבגדים דהיינו כי על ידי הדין והעונש הנעש' בגוף בקבר ובחלק הרוח והנפש בגהינם ובזה מתכבסים אלו הבגדים כדי ללבוש ולכן אמר אסור לכבס ולהניח בין על ידי עצמו בין על ידי אחרים ר"ל בין שעשה על ידי עצמו דהיינו שקבל ייסורין בעולם הזה בין על ידי אחרים שקבל מן העונש אחר המיתה היינו ע"י אחרים המענישי' אותו שם בין כך ובין כך אין יכול ללבוש אותם הבגדים באותו זמן ואם היתה כסותו בקבולת ביד אחרים דהיינו