מקור חיים - ד (טור יהלם) ה

אטפוך ולכן יקברוהו כמו שהוא בלא תכריכין כי זה הוא מקביל לעון שעשה וכאשר נתבונן בעגלה ערופה שמן התורה צריך לערוף אותה במקום שאינו עושה פירות ממצות כמו כן הרוג זה שנתחיב לפי כי כן עשה ולא הניח הנהרג לעשות מצות שבהם נעשה חלוקה דרבנן לכן נמי אין עושים לו תכריכים להיות לו לכפרה ולכן לא יחלצו בו אפילו מנעליו ומה גם דלשתני ממנהגא כדי שהקב"ה ינקום נקמתו מיד ולכן אין עושים כן לזולת ההרוג:

[ה] קבר המזיק את הרבים והדוגמא למחטיא את הרבים דאין לך מזיק יותר מזה כגון שהוא סמוך לדרך אפילו נקבר שם מדעת בעל השדה שהי' חוטא דוגמא למש"ה ויבא עשו מן השדה בעל השד' החוטא מותר לפנותו מן העון כאשר יעשה תשובה ומקומו טהור ומוכן לקבל תוספת קדושה מן החלקי' שלו שם לבו להם כנ"ל ואסור בהנאה לעולם אם קדם הקבר של החוטא אבל אם קדם הדרך מקומו מותר בהנא' לכל העולם כנ"ל:

[ו] קבר שפנהו מן העון היכא דמותר בהנא' עם כל זה לא יעשנו בית התבן ולא בית העצים ולא בית האוצרות דהיינו כי אינו מספיק שיהיה נזהר מן העון ביותר מכאן ואילך דהיינו בית התבן אלא לא יעשה בית עצים יבשי' ולא תורה ולא יקפוץ יד מן הצדקה ויעשה בית האוצר כדי שימחל העון:

[ז] החוצב קבר לאביו כבר נתבאר למעלה כי הדוגמא למחשבה רעה המתעוררת מן המוח כי הוא בערך אב מטעם כי משם נמשכה הטיפה להוליד הבן ולכן מן הראוי כי בשם אב יכונה והיינו מ"ש החוצב קבר לאביו מסיבת מחשבה רעה וקברו במקו' אחר דהיינו כי אותה מחשבה רעה לא באה לידי גמר אמנם חטא בעון אחר לא יקבר בו עולמית אף על גב כי מן הראוי לקיים קבור תקברנו ביום ההוא וכשל גם נביא עמך לילה כסהו בלילה בעון זה לא כך יעשה לא יקבר בו עולמית דהיינו לקיים וחטאתי נגדי תמיד משום כבוד אביו דהיינו כדי להודיע לכל מה שחז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה אבל אחר מותר ליקבר בו לקיים מה שאמר הכתוב כי קבור תקברנו ביום ההוא:

[א] כבר נתבאר כי ענין הקבר הוא דוגמא לגוף של המת החוטא ולכן הוא אומר החופר כוך למת כי מאחר שחטא הוא חופר ועושה הכנה לטמון העון שהוא דוגמא לכוך לקיים כי קבור תקברנו ביום ההוא על דרך אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה ולפי ששנינו לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם לכן חזר הדין ואמר החופר כוך למת פטור מקריאת שמע ומתפלה היינו מה שחז"ל אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יקרא קריאת שמע אמנם אדם זה שכבר עשה מעשה ובא לטהר ותפר הכוך למת החוטא אין צורך לקרא קריאת שמע להכניע היצר ולא לתפלה דהיינו להתפלל לפני הבורא יתברך. להכניע היצר לפי כי כן צריך הלא זה דברי במעשה דפלימו ע"ה שהיה רגיל לומר גירא בעיני דשטנא ועשה לו השטן כל אותו הצער עד שהודיע לו למה אומר גירא בעיני דשטנא אלא יאמר פסוק יגער ה' בך השטן דראוי להבין מאי נפקא ליה אם יאמר כך אמנם הנוגע לענין זה כי הנה חז"ל אמרו יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום להרגו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו שנאמר ה' לא יעזבנו בידו ואמנם פלימו שהיה אומר גירא בעיני דשטנא משמע כי בכחו הזה נוצח השטן ולכן השטן רע עליו שלא יכול לו בעבור הקב"ה והוא סבר כי בכחו יכול עציו ולכן עשה לו כל הצער הגדול עד שהודיעו כי זה שנמלט ממנו הוא לפי שהקב"ה עזרו ולכן יאמר לעולם יגער ה' בך השטן להיות מודה על האמת כי לא מכחו כי עצום הוא יכול עליו אלא שהקדוש ברוך הוא עוזר אותו ולכן נמי יאמר הדין לא לתפלה אין צריך להתפלל להקדוש ברוך הוא שיעזור אותו על יצר הרע שהרי הוא מתעסק להעביר אותו ומכל מצות האמורות בתורה שהרי עוסק במצוה פטור מן המצוה ואם הם שנים והגיע זמן קריאת שמע כי יש צורך לומר מפני היצר להנצל ממנו כאמור והנרמז בזה כי שניהם מתעסקים להכנעת יצר הרע ולקבור העון יעלה האחד וקורא קריאת שמע להכניע היצר לפי כי באותה שעה אינו מתעסק במצוה ומתפלל לאל יעזרהו על דבר כבוד שמו וחוזר זה וחופר להטמין העון ועולה חבירו וקורא קריאת שמע להנצל מיצר הרע כאמור וכדי שלא יבין כי בכחו וגבורתו הוא מתגבר עליו לכן מתפלל להקב"ה יעזור אותו להכניעו ודוקא כוך שלא יחפור אותו אלא אדם אחד אבל אם היה מקום ששנים יכולים להתעסק בו כאחד להעביר העון פטורים מכל הדברים האמורים:

וכדי שלא להוציא חלק דין זה נימא מלתא כי הנה נתבאר למעלה היות סמאל נקרא מת ואין זה בדרך השאלה