מקור חיים - ד (טור יהלם) לג
Mekor Chayim (Tur Yahalom)- 4 33 · מקור חיים - ד (טור יהלם) · free full Hebrew text
Open in the reader →ולכן נאמר בהלל הגדול כ"ו פעמים כי לעולם חסדו ולכן מכלל זה יהיה נמי אשר מת בפועל מאחר דקים לן כי אין מיתה בלא חטא אם כן צריך לתת שבח להקב"ה אשר זן ומפרנס אותו ולא מנע ממנו הפרנסה בעבור חטאו וביותר טוב להודות לה' על אדם זה כאשר מת בכח בלבד לפי שחטא והקדוש ברוך הוא היה מפרנס אותו ולא נמנע ממנו מכל המצטרך לאדם ולכן בין כך וכך צריך לברך להקדוש ברוך הוא על הרעה לפי כי לא רעה זו היא אלא טובה שמתכפרים עונותיו ואמנם חכמים זכרונם לברכה התקינו שמזכירים בברכו' באחת ענין צידוק הדין והענין כי הנה נתבאר בזוהר פרשת תרומה דף ק"ס. וזה לשונו כד בריך בר נש בכוס של ברכה אצטריך למחדי ולאחזאה חדוה ולא עציבי כלל וכו' שמאל לאו איהו בברכת מזונא ובגין כך שמאלא לא תסייע לימינא וכו' הנה מבואר כי בברכת המזון לא נזכר בחינת שמאל כלל אלא הכל הוא בחי' החסד והעיקר כדי שלא לתת מקום לסטר' אחר' להתעורר ולהתאחז וליקח משם מזון ולכן עתה בבית האבל צריך לתת להם מקום כדי שלא יקטרגו לפי שכבר נתגבר סטרא אחרא ושלט המיתה שם ולכן כשמברכין ברכת המזון בבית האבל אומר ברכה זו בנוסח הכתוב ומצדיק עליו את הדין דיין אמת שופט בצדק שליט בעולמו לעשות בו כרצונו וכו' ואין הענין כפי המובן כי לפי הנראה לעיני כל בשר משמע שהוא הפך מן הקודם שאומר דיין אמת שופט בצדק ואיך נחזור ונאמר שליט בעולמו לעשות בו כרצונו דמשמע בהיפך וכן הרגישו חכמים זכרונם לברכה בפ' ובמצביה עביד בחיל שמיא ודיירי ארעא ולא איתי די בידיה וגו' א"ל רשע בייה אני מעביר על מדותי חזר ואמר כל מעבדוי קשוט ואורחותי' דין וגו'. אמנם הענין הוא כך אמרו חכמינו זכרונם לברכה אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה אלא בתחלה בממונו אחר כך בגופו והנה לפעמים פוגע בנפשות תחלה כנרא' למראית העין כי הקדוש ברוך הוא עשה דין אמת שופט בצדק וכך עשה מן הדין אף על גב כי שליט הוא בעולמו לעשות בו כרצונו אמנם לא יעשה ה' דבר אלא מן הדין כמו שאמר רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא עושה דבר עד שנמלך בפמלייא של מעלה שנאמר בגזרת עירין פתגמא ולכן מש"ה ובמצביה עבד בחיל שמיא אין הרצון לומר שהוא משנה אותם ממשלתם אלא הכי קאמר וכמצביה עבד בהצטרף בחיל שמיא ועל פי בית דין יעשה והיינו שליט בעולמו לעשו' בו כרצונו וכו' עוד יהיה עם מה שביארתי, בפסוק צדיק ה' בכל דרכיו וגו' כי פסוק זה כפל ענין במלות שונות אמנם הכי קאמר צדיק ה' בכל דרכיו לפי כי לא יעשה דבר עד שנמלך בפמליא של מעלה אמנם וחסיד בכל מעשיו כי המעשה שהיא הפירעון הוא העושה ולכן עושה לפנים משורת הדין והוא הנרצה לי בפסוק פלס ומאזני משפט לה' לפי שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו ולכן יש לו שני מיני משקלות פלס ומאזני משפט לה' וכל זה יהיה באמצעות בית דין גוזרים הדין שנאמר בגזירת עירין פתגמא אמנם מעשיהו כל אבני כים כשבא לעשות מעשה על גזר דין אז כל אבני כיס שאמרה התורה לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה אבני כיס אלו בהם שוקל הקדוש ברוך היא הפירעון כי לרשע נותן לו באבן קטנה לרחם עליו לפנים משורת הדין ולצדיק נמי נותן באבן גדולה לפנים משורת הדין והיינו שליט בעולמו לעשות בו כרצונו:
יש מוסיפין בברכה שלישית נחם ה' אלהינו את אבילי ציון והענין להודיע כי זה קשה עלינו יותר כמו שאמר רחם על ציון כי היא בית חיינו ואנו מאמינים כי בביאת הגואל יבא תחיית המתים כי כן ג' דברים באים כאחד שנאמר בונה ירושלם ה' ואחר כך נדחי ישראל יכנס ואחר כך הרופא לשבורי לב היינו תחיית המתים יש אומר בברכת זימון נברך מנחם אבלים על דרך מה שנתבאר למעלה כי נרמזו ענין המת לרשע שהוא מת כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה רשעים בחייהם קרויים מתים והנה אמר הקדוש ברוך הוא ברחמיו על הרשע דרכיו ראיתי דאזלין בחשוכא וארפאהו מכניס בלבו הרהורי תשובה ואשלם ניחומים לו ולאבליו המלאכים הפורשים ממנו ולכן אנחנו משבחים להקב"ה בסגנון זה מנחם אבלים דהיינו לרשע כמש"ה ואשלם נחומים לו ולאביליו:
בשבת אם ברך ביחיד או בשלשה אבלים מברך כדרך שמברך בחול דצינעא הוא ואין פחד מן החיצונים:
אבל מצטרף לתפלה ולזימון בין לשלשה בין לעשרה וכן בענין החוטא שהוא הדוגמא לזה:
[א] אין דבר נעלם מעין הקורא כי אדם הראשון הוא שהביא המיתה בעולם ולכן נתקלל עשר קללות ולכן ימצא באבל דהיינו הכולל מיתה טבעית ומת בכח כדרך שהיה לו לאדם הראשון כמש"ה כי ביום אכלך ממנו