מקור חיים - ד (טור יהלם) כה

אותו בארון הוא דוגמא אל הגוף שלו שהוא עץ בעלמא ונתנו אותו בבית אחד באותו הגוף לפי שהיתה העיר במצור היינו הגוף שלו בעצמו כמשחז"ל עיר קטנה זה הגוף שהיתה במצור היינו משחז"ל עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו האברים ובנה עליה מצודים גדולים מן העונות וכו' הנה מבואר מדברי חז"ל כי זה העיר הוא הגוף המצודים גדולים מן היצר מפני העונות והיינו מ"ש לפי שהעיר במצור מונין לו מיד שבעה ושלשים בין לענין העונש בין לענין התחיה כאמור אע"פ שדעתן לקברו בבית הקברות היינו גוף אחר ולאו דוקא גוף אחר בלבד אלא עד כמה דהיינו בית הקברות רבים הם כמש"ה רוחי חובלה ימי נזעכו וגו' כי אמר איוב כמה הגיע לי מן היסורין אלו כי במקום שהיסורין ממרקין העון נהפוך הוא כי רוחי חובלה ע"י כי אני מטיח דברים כלפי מעלה ולכן נמי ימי נזעכו ומתמעטים בהכרח מפני העונש ולכן קברים לי צריך לבא בגלגול לתקן העון הקודם נמצא כי כמה קברים מתוקנים לו ולכן אף על פי שדעתם לקברו בבית הקברות בגלגול פעם ושתים אחר המצור כאשר יעבור הקטרוג של היצר וסתימת הארון היינו כאשר נסתם פתח התשובה הוי כקבורה וחל עליהם אבילות מיד על המלאכים המלוים אותו כאמור לעיל:

[ח] הרוגי מלכות כבר נתבאר למעלה כי יש אדם הנקרא חולה שאין בו סכנה דהיינו העובר על מצות לא תעשה אין בו סכנת מות אמנם העובר על כריתות ומיתות בית דין. נקרא חולה שיש בו סכנה ולכן הרוגי מלכות והיה כינוי לעובר על מיתות ב"ד ולכן נקרא הרוג מלכות שמים לפי כי כך אמרו חז"ל אף על פי שבטלו ארבע מיתות בית דין אמנם דין ארבע מיתות בית דין לא בטלו מי שנתחייב הרג נמסר למלכות נמצא כי הרוגי מלכות היינו כפי פשוטו אמנם להיות כי אין מיתה בלא חטא מורה כי נתחייב הריגה למלכות שמים שאין מניחים אותם ליקבר עד תום חלאת עונם מאימתי מתחילין להתאבל עליהם שהרי אף על פי כי עדיין לא נהרג מן המלכו' הגשמי' בפועל כבר הוא נקרא הרוג בכח מן מלכות שמים ולכן צריך שתדע מאימתי מתחילין להתאבל עליהם אותם המלאכים המלוים אותו כנזכר במאמר ואשלם ניחומים לו ולאביליו. וכן מאימתי מתחילין למנות שבעה ושלשים בכח מאחר כי הרוג הוא כאמור משיתיאשו לשאול למלך לקוברן היינו משעה שנסתם פתח התשובה בפניהם ויהי גופם קברם קרבם בתימו לעולם ולכן אין לשאול מלפני המלך הקדוש להתפלל עליהם כי כן אמרו חז"ל מצוה להתפלל על הרשעים בעולם הזה שיעשו תשובה ולא ימותו שאלו מת תרח מהיכן יצא אבבהם אבינו ע"ה ואלו מת אחז מהיכן יצא חזקיה וכו וכמה מן השלימים היו מתפללים על הרשעים כגון רב קטינא ור' מאיר וכיוצא ותפילתם היתה עושה פירות ועושים תשובה אמנם לא מצינו בזולת שהיו נענים כך ולמה כן מוכרחים אנו להבין כי קודם שיסתם פתח התשובה בפניהם אז מועיל להם התפלה להחזיר אותם למוטב אמנם לאחר שנסתם פתח התשובה אינו מועיל ודבר זה פסוק מלא הוא ותשובו ותבכו לפני ה' ולא הקשיב ה' לכם והרי שערי דמע לא ננעלו ואף על פי כן לא הועיל להם לפי שנסתם פתח התשובה בפניהם ולכן יאמר משיתיאשו לשאול למלך הקדוש לשאול בדרך בקשה ותפילה וקברן ר"ל להניח אותם בגוף זה הנקרא קבר להם כנ"ל ולקיים כי קבור תקברנו העון ביום ההוא אף על פי שלא נתייאשו מלגנוב אותם ר"ל על דרך מה שחז"ל אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות ובהכי אפשר לגנוב אותם אף על פי שחטא:

[ו] מי שהודיעוהו שצלבו בעיר אחרת קרובו עכו"ם היינו היצר ולפי כי אין אדם חוטא אלא אה כן נכנס בו רוח של שיטות והוא מן היצר ולכן מי שהודיעוהו היינו מ"ש דרכיו ראיתי וארפאהו כיון שרואה הקב"ה כי הרשע לא שת לבו לתקן מעשיו ולא דעת ולא תבונה לעשות אמר הקב"ה אנא איצטרכנא לאתקפא בידיה הה"ד דרכיו ראיתי דאזלין בחשיכה ולא בעא לאתבא בתיובתא מכניס הקב"ה הרהורי תשובה בלבו והיינו וארפאהו והיינו מ"ש מי שהודיעוהו היינו מן השמים הקב"ה הודיע אותו שצלבו עכו"ם יצר הרע קרובו על דרך משחז"ל קרוב אדם אצל עצמו בעיר אחרת כי להיות שהיה העון רחוק ממנו ואינו משים אל לבו ושכוח הוא אצלו דוגמא לדבר הנעשה בעיר אחרת היינו גוף אחר כאלו הוא אינו החוטא כלל ונהג אבילות בעצמו מיד מפני ההודעה ואחר כך נודע לו ידיעה אחרת שעדיין עומד בצליבה כי לא שב ממעשיו כראוי. ולכן לא בטלה ממנו גזרת הצליבה לפי כי דין ארבע מיתות לא בטלו אותו אבילות לא עלה לו מאחר כי לא עשה תשובה וחוזר ופונה משיקבר הענין כמש"ה כי קבור תקברנו ביום ההוא משיתיאשו מלהתפלל לפני הקב"ה שיתן לו לב לקוברו העון שעשה בין רב למעט:

[ז] מי שטבע במים דהיינו שנידון בדין חנק לפי שעבר על מש"ה אותי עזבו מקור מים חיים וגו' ולכן נגזר עליו שנפל למים שיש להם דוגמא לאותם בארות נשברים אשר לא יכילו המים ויש להם סוף או שיצא קול שהרגוהו לסטים כי הנה קול זה הוא כמש"ה אנכי הגדתי והשמעתי כי מן הקב"ה היה הדבר שהשמיע אותו על דרך האמור שמכניס הרהורי תשובה בלבו ולכן יצא קול