מקור חיים - ד (טור יהלם) כד

עד דכדוכה של נפש שנאמר תשב אנוש עד דכא ולכן כל ימי רשע יש תקוה אמנם מאימתי מתחיל האבילות בעצם אדם משנקבר אבל כשהוא בחיים הקדוש ברוך הוא מקבל שוחד של התשובה שנא' שוחד מחיק רשע יוקח להטות ארחות משפט ואמנם הדוגמא לזה הוא מה שנתבאר למעלה כי הקבר לרשע הוא הגוף שלו לפי שהוא טמוע בתוך הקליפה ולכן יאמר מאימתי חל האבילו' דאף על גב דכתיב ואשלם ניחומי' לו ולאביליו הם המלאכי' המלוים אותו שהם פורשים ממנו ומתאבלים עליו כשהוא חוטא ר"ל על איזה חטא שיהי' בדלים ממנו אינו כן לכן תדע ותשכיל כי כל זמן שיש תקוה שיעשה תשובה אין פורשים ממנו אמנם דע אימתי חל האבילו' עליהם לפרוש ממנו משנקבר כי הגוף שלו נקרא קבר לרוב רשעו ונגמר סתימת הקבר בעפר דהיינו כי נסתם פתח של התשובה בפניו מיד מתחיל האבילות לאותם המלאכי' המתאבלים עליו מתעטף ראשו כד"א כי עונותינו רבו למעלה ראש אבל אינו חולץ מנעליו עד שמגיע לביתו האמיתי קרבם בתימו לעולם וחליצת המנעלים יובן עם מ"ש בזוהר פרשת חקת דף ק"ף. וז"ל קם רבי אלעזר ואמר וזאת לפנים בישראל וגו' ויאמר אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך אמאי נעל הכא אלא אתמר דפקיד ליה על אתתא לאתפרשא מינה וכו' ועל דא כל מה דיהיב מיתא לבר נש בחלמא טב נטיל מיניה מן ביתא ביש בנין סנדליה מ"ט בגין דאתעבר רגליה מהאי עלמא וכניש לון וסליק לון לעלמא אחרא אתר דמותא שאריה ביה וכו':

הנה מבואר מדברי המאמר כי חליצת הנעל על המת מורה העדר מעולם זה ושכן חררים במדבר ולכן אינו חולץ מנעליו עד שמגיע לביתו לומר כי עדין הקב"ה נותן יד לפושעי' ובמה ארך אפים לפניו ועדין יש תקוה אם ישוב אליו בכל לבו:

[ב] מי שדרכן לשלוח המת למדינה אחרת לקברו ואינם יודעים מתי יקבר כי יהיה דוגמא לרשע שנאמר שנא שלח אמר ה' שלח מעל פני ויצאו ואינם יודעי' מתי יקבר ונסתם התשוב' בפניו מעת שיחזרו פניהם המלוים היינו המלאכים המלוים את האדם כאמור מתחילי' למנות עליו שבעה ושלשים שהם הימים אשר נידון בהם הרשע בגוף ונפש וכדאיתא בזוהר פרש ויקהל ומתחילין להתאבל עליו כנ"ל וההולכים עמו מוני' לו משיקבר כאשר נסתם פתח התשובה בפניו ואם גדול המשפח' הולך עמו היינו יצר הטוב אף אלו שבכאן אינם מונין אלא משיקבר כי מאחר שנסתם פתח התשובה בפניו אין עוד תקנה וגדול משפחה היינו דביתא סמיך עליה הוא יצה"ר כאמור וגריר' כולהו בתריה האברים והמלאכים לא שנא אח לא שנא בן קטן בגשמי כי העיקר הוא על רמז זה ויש אומרים והוא שיהא בן י"ג שנים דהיינו כי אז נכנס בקרבו יצר הטוב כאמור:

[ג] אם מפנין המת מקבר לקבר מאחר כי המת זה הרשע נקבר שנסתם פתח התשובה בפניו ומת בעונו בלי ספק כי הקב"ה מלא רחמים וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ולכן אמר אם מפנין המת היינו הרשע מקבר לקבר היינו מגוף לגוף אחר בסוד הגלגול אם קברוהו בקבר ראשון היינו הגוף ראשון על דעת להיו' קבור שם עולמית מבלי שיתגלגל אלא שאחר כך נמלכו מן השמי' בעבור מעשיו כדאיתא בזוהר פרשת וירא דף ק"ט וז"ל והוא מסיבו' מתהפך הקב"ה מסבב סיבובין ואייתי עובדין בעלמא לאתקיימא ולבתר דחשיבו בני נשא דיתקיימון אינון עובדין קב"ה מהפך לון לאינון עובדין מכמ' דהוו בקדמיתא וכל זה לפעלם דבני נשא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי הקב"ה עושה מעשים ואחר כך מהפך אותם בעבור המעשה של הגשמיים היינו מה שאמר קברוהו מת זה הרשע אדעתא לה ו' קבור שם עולמית באותו הגוף ולא יבא בגלגול אלא שאחר כך נמלכו מן השמים לפנותו כי ילך בגלגול לטוב לו דהיינו לפנותו משם מאותו גוף הראשון אין מונין לו אלא משיקבר בקבר ראשון היינו גוף ראשון והיינו שני דברים הבאים כאחד ראשונה כי מוני' לו לתת דין וחשבון על מעשיו אשר לא טוב עשה בקרב עמיו ועוד מונים לו לטובה כמשחז"ל אדם שהוא בחיים מונים לו למיתה מת מונים לו לחיים וכן לזה אף על פי שחטא ישראל הוא ואין מונים לו משיקבר בקבר ראשון בגוף ראשון אפילו פינוהו תוך שבעה אבל אם בתחלה קברוהו על דעת לפנותו מאותו הגוף ולהחזירו בגלגול כשיזדמן להם מתחילין אבילו' מיד המתאבלי' עליו ופורשים ממנו כדאיתא במאמר הנ"ל ואם פינוהו תוך שבע' חוזרין ומונין משיקבר שנית על הדין שלו ואם לא פינהו עד לאחר שבעה כבר עבר אבילותם ואין מתאבלי' עליו פעם אחרת כי מי יודע אם יתקן מעשיו בגלגול שני ואם מתחלה היה דעתם לפנותו משם בגלגול דתוך שבעה אין מתחילין למנות השני דברים שהם הפכיים לתת דין וחשבון לזמן התחיה עד שיקבר בקבר השני היינו גוף השני כאמור:

[ד] חזר והגיד בדין זה על המת חלל רשע אם נתנו