מקור חיים - ד (טור יהלם) כא

מתקיימת אלא במי שממית את עצמו עליה וכל אחד משלשה אלה נקרא מת מצוה כי הנה רחל נקראת מת בדרך היינו כאשר יורדת בעולמות מתקיימת המצוה אשר גזר עליה הקב"ה לכי ומעטי את עצמך ומה גם בדרך כשהולכת בעולם היצירה עושה מצוה עם מטטרון להציל לו מרעתו שהוא נער קטן שוטה ואז רוח עברה בו ואיננו כי לקח אלהים ואין לך מצוה גדולה מזו שהיה נער שוטה פעמים צדיק פעמים רשע וכאשר רוח עילאה עברה בו נעשה זקן ביתו זה שקנה חכמה גם הצדיק נקרא מת מצוה לפי כי כך אמרו חז"ל מי שבאה לידו דבר של עבירה וניצול ממנה נותנים לו שכר כעושה מצוה ואין לך עבירה יותר מאשר נטפלה לו אשה רעה והחזיקה בו ונשקה לו ותאמר שכבה עמי וניצול ממנה כי מפני אשה רעה זו נאסף הצדיק וניצול מג"ע בסוד נשג"ז הרי שעשה מצוה והשלישית יותר בה אימא עילאה הנקרא מי כדאיתא בזוהר פרשת בראשית והיא ממיתה עצמה לקיים התורה ת"ת ישראל אין לך מצוה גדולה מזו ולכן על כולם הוא אומר מצוה להטמאות למת מצוה אפילו הוא כהן גדול ימין עליון נהירו דאבא עילאה חסד אל כל היום ונזיר כי פורש מן הדין לגמרי הוא היין והולך לשחוט את פסחו בחינת הדין כדי להכחיש כח של סמאל כדאיתא בזוהר פרשת פנחס דף רנ"א וז"ל ודא שאיל יוסף לשלטאה אפוי על דחלן דמצראי וכו' למהוי כולהו מתכפיין תחות שם ה' מסטרהון ולא שליט בעלמא אלא שם ה' ואתכפיין כל ממנן תחות ידיה ולאחזא לון דהוא עתיד לאתפרעא מנהון הה"ד ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה' כד אטעיין לבריין ועבדי גרמייהו אלהות וכו' וכל זה נעשה בהווה במדת החסד כדאי' בזוהר פרשת צו דף ל"א:

וז"ל אל בכל אתר נהירו רב דחכמתא עילאה הוא וקיימא בקיומיה ואלמלא דהאי אתער בעלמא לא יכיל עלמא למיקם אפילו רגעא חדא מקמיה דינין תקיפין דמתערין בעלמא בכל יומא וכו' בכל יומא ויומא דחי להו לבר ולא יכלין לקיימא קמיה הה"ד ואל זועם בכל יום נזעם או זעום בכל יום לא כתיב אלא זועם בכל יומא ויומא דדינא אשתכח בעלמא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי מדת אל הוא כהן לאל עליון הולך לשחוט את פסחו המיוחד לו יעיר בבקר בבקר לדחות אותו לחוץ ולמול את בנו בסוד יוסף הצדיק כאשר נתבאר בהלכות מילה כי האזמל הכורת הערלה שמתגבר על הצדיק הוא קליפת נוגה והמוהל הוא מדת החסד המוצץ ומוציא הדם לחוץ הוא בחינת הדין ומצא מת מצוה רחל בדרך מיטמא לו לדחות ממנו הקליפות והדינים גם הצדיק מי מציל אותו מן הערלה שהוא מתגבר עליו ונעשה מת מצוה הקובר אותו מדת החסד כדלקמן ולענין מת מצוה בסוד אימא עילאה גם מדת החסד מיטמא לו שלא יינקו משם החיצונים ואין להאריך בזה:

אינו נקרא מת מצוה לענין זה אלא אם כן מצא ראשו ורובו אם לענין רחל שיורדת בעולמו' הראש באצילו' ובבריאה והרוב ביצירה כדאיתא בתיקונים שית ספיראן מקננן ביצירה ולענין הצדיק כי מפני הרעה נאסף הצדיק צריך למצא ראשו סוד אות י' כדאיתא בזוהר פ' ויצא וראשו מגיע השמימה הוא אות יו"ד דשד"י שביסוד וכן בפ' אחרי מות וסליק מלכא עילאה לעילא וסליק ליו"ד רישא דיסוד עמיה ולכן צריך למצא ראשו ורובו וכן לענין מת עליון שממית את עצמו על התורה עד שימצא ראשו ורובו בזמן שממית עצמו על התורה ואם מצא ראשו ורובו חוץ מאבר אחד חוזר ליטמא בשביל אותו אבר לדחות ממנו הטומאה סטרא אחרא כאמור:

איזהו מת מצוה שמצאו בדרך או בעיר של עכו"ם היינו בדרך שיורדת בעולמות רחל או בעיר של עכו"ם עולם העשיה כי שם הם הרבים הקליפות ואין לו קוברים וממקום שמצאו אינו יכול לקרות ישראל עליון שיענהו ויבא ליטפל בו ולקברו אסור לו לזוז משם ולהניח את המת זה אפילו לילך אל העיר למעלה להביא קוברים כיתות של קדושה אלא יטמא עצמו ויקברנו אבל אם היו ישראל סטרא דקדושה קרובים למקום המת שהמוצא את המת זה קורא אותם והם עונים לו ובאים לקוברו אין זה נקרא מת מצוה שיטמא לו הכהן חסד עליון לדחות ממנו הקליפות אלא קורא אותם לסטרא דקדושה והם קוברים באו בני העיר היינו עיר אלהינו אם יש לו כדי צרכו מושך את ידיו כל הקרובים שהכהן זה מטמא להם שהם אביו ואמו בסוד אבא ואימא ובנו ובתו היינו הצדיק והצדקת בת היתה לו ובכל שמה ואחיו היינו הגבורה ואחותו כאשר מדה זו בסוד אחות דכתיב פתחו לי אחותי מאביו שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ באב' יסד ברת' ועוד הוסיפו עליהם אחיו ת"ת ישראל מאמו הוא ואחותו הצדקת מאמו בינה היא אמו כי משם יצא כדאיתא בזוהר פ' פקודי חסידה בראשים ביתה כי ממנה יצא מדת החסד בין בתולה בין נשואה ואחותו נשואה לת"ת ישראל מאביו חכמה שמתאבלים עליהם בבא עליהם צרה וצוקה אף על פי שאין כהן מיטמא להם איש החסד וכשם שהוא מתאבל הצדיק על אשתו שהולכת בגלות בקליפות כך היא מתאבלת על הצדיק כאשר הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר ודוקא אשתו כשרה הצדקת ונשואה עמו אבל פסולה בסוד קליפת נוגה או ארוסה עדיין לא אבל בנו ובתו ואחותו ואחיו בסוד הקצוות אפי' הם פסולים כאשר מקננן ביצירה כדאיתא בתיקונים שית ספיראן מקננן ביצירה מתאבל עליהם לפי כי שם נמצא סמאל בחי' המות ולכן מטטרון בסוד המיעוט היינו המות כי ברע הוא חוץ מבנו ובתו אחיו ואחותו משפחה יהודית נוקבא דמטטרון ושאינה יהודית בסוד קליפת נוגה המתערב' עמו שאינה מתאבל עליהם במותם כי שמחה הוא לו שניצול מהם:

[ה] מאשר אמרו חז"ל אשרי איש ירא את ה' חד אמר אשרי המתגבר על יצרו בעודו איש וחד אמר אשרי מי שעושה תשובה בעודו איש כי למדנו מדבריו כי מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולי'