מקור חיים - ד (טור יהלם) טז

[ו] מת המונח בספינה היינו הרשע מת בחייו שנתון בספינה זה הגוף כמ"ש בזוהר פ' ויקהל אם היה קטנה מקטני אמנה שמתנתנדת כשדורכין בה מניע לנו מן האמונ' אסור לכהן היינו הירא ה' להכנס בה לדבר עמו:

ועתה אמרתי אגלה אזנך בדינים הללו על דבר אמת כי הנה המין אמר לחכם אלהיכם כהן הוא שנא' ויקחו לי תרומה וגו' ולכן על עיקר זה הוא אומר אסור לכהן זה להכנס תחת אהל שהמת סמאל תחתיו היינו המקו' שהוא שם היינו מ"ש בזוהר פרשת בלק דף ר"ה. וז"ל ה' ממית ומחיה וגו' האי קרא אית לאסתכלא ביה ה' ממית והא שמיה סמא דחיין איהו לכלא אלא ה' ממית למאן הוא ממית לההוא משיכו דסטר אחרא כיון דמשיכו דסטר אחרא חמי לזיו יקריה דקב"ה מיד מית כיון דההוא משיכו דסטר אחרא מית ואתעבר מן עלמא מיד מחיה למאן מחיה לההוא משיכו דרוח קדשא דאתי מסטרא דקדושה מחיה לה ואוקים ליה וכו' נמצא כי אין הקב"ה נכנס באהל המת זה סטר' אחרא רק בהגלות יקריה דקב"ה עליו הוא מת ואין הטומאה וסטר אחרא יכולה לעמוד לפניו אם כן כי קבריה למשה ע"ה אין צריך טבילה כי לא היה שם טומא' מעיקרא שנאמר וימת שם משה על פי ה' בנשיק'. וכאשר נאמר על דרך הקודם כי שנים הם כהנים בסטרא דקדוש' כנ"ל מן הזוהר פרשת יתרו אחד הוא מיכאל שהוא כהן גדול בעולם היצירה משמש לפני מלכות בית דוד והשני אור קדמאה מדת החסד משמש בק"ק למעלה ולכן בא הדין על שניהם כאחד ואמר אסור לכהן אחד מהם להכנס באהל המת סטרא אחרא אפילו הוא גדול הרבה ואפילו לבית אחר היינו עול' אחד או לעליה אחרת בתוך העולם עצמו מקום עליון הפתוחים לאותו בית בנקב שיש בו טפח על טפח כי זה המורה שנכנס דרך שם הטומא' מבית לבית עד עולם ואם סתם הנקב מותר לו להכנס לבית האחר שהסתימ' חוצצת אפילו לא ביטלו להיות שם עולמית. ואמנם הנני מודיעך סוד גדול הצריך לענין זה לדעת הדינים האלו והוא כי הלא יש לך לדעת באמת כי העולמות שברא המאציל יתברך שהכללות שלהם הם ארבע עולמות אבי"ע הם זה על גב זה ובלי ספק כי יש עולמות רבים בתוך כל אחד ואחד הנכללים באותו עולם אמנם יש הפרש אחד מעול' האצילות לשאר העולמות כי הנה באצילות לא יש מסך מבדיל בין המאציל אליו אלא המאציל בעצמו מתלבש בעשר ספירות שבתוכו וכדאיתא בזוהר ובתיקונים איהו וחיזי חד בהון אבל בשאר כל העולמו' יש מסך יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים אמנם בתוך המסך יש עמוד אחד שבו מתערב עולם עליון עם שלמטה ממנו בסוד הסולם שראה יעקב וזה אין בו ארובה ולא פתח כלל רק סתום הוא ואין מי שמכיר בו זולת המאציל המתפשט דרך שם להחיות כל העולמות נמצא כי כל עולם נבדל מעולם שעל גביו לגמרי ואמנם על ידי המעשה של התחתונים יש כח מסור בידם להעלות הכל למעלה כי הנה התפלה יש מלאך ממונה שמעלה התפלה למעלה וקושר כתר לחי העולמים כדאיתא בזוהר פרשת תרומה וכן ההפך כח מסור ביד סמאל לעלו' להשטין לפני הקב"ה ובזה ימצא כי פעמי' יש נקב מעולם לעולם בעבור מעשה התחתונו' טומא' בוקעת ועולה מהו בוקעת רוצ' לומר בוקע אותו המסך אחד או שנים מה שהם ועול' למעל' להשטין לפניו ית' נמצא כי הטומא' עול' למעלה פעמים לאחר שנעשה הנקב באותו עולם מצד העון אד עלה מן הארץ שבר וחרטה ודברי וידוי וחוזר וסותם הנקב ובזה יובן מ"ש בזוהר פרשת נשא דף קכ"ב וז"ל פתח רבי יהודה ואמר כי יפתח איש בור וגו' מה כתיב בתריה בעל הבור ישלם ומה על דא כך מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי עאכ"ו אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא אמאי אית ליה תשובה דכתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם והתוודו את חטאתם והשיב אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה כביכול הוא עביד ליה ממש דהא מה דפגים לעילא אתקין ליה ובמה בתשובה ותשובה אתקין כולא אתקין לעילא אתקין לתתא אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא עכ"ל וראוי להבין מה נתקשה ר"י שאמר תווהנא אמאי אית ליה חשובה ואמר אחר כך אלא דא מהניא ליה והרי מתחלה הוקש' לו על זה ואמר אמאי אית ליה תשובה כנראה כי הוקשה לו כי למה יהיה מועיל לו ענין התשוב' ואם כן למה חוזר ואומר אלא ודאי דא מהניא ליה והרי לא אמר ענין מחדש ואם כן כיצד ימצא כי בהכי נסתלק ממנו הקושי אמנם הענין כפי פשוטו הוא כי רבי יהוד' ע"ה לאחר שעשה ק"ו גדול מענין בעל הבור ישלם אז אמר ומה על דא כך דהיינו ענין גרמא מכ"ש מי שהוא עשה במעשה מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי אלא תווהנא מה שהוקשה לו דהא כתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו' צריך להשיב הגזל' ונותן חומש וכיצד יהיה חוטא נשכר ואינו נותן כלום לא לשמים ולא לבריות חזר ואמר אלא דא מהניא להו י"ל כי ענין זה מועיל להם שהוא ענין מעשה בגין דעביד תשובה וכענין שנאמר לשם והשיב את הגזלה כמו כן נמצא בזה אתקין לעילא אתקין לתתא ועוד מתקן לעצמו אתקין לכוליה עלמא ולכן חזר הדין כדרך שהחוטא עושה נקב בעונו העובר בכל עולם ועולם כפי שורש הבחינות שלו נפש רוח ונשמה כך הוא נוקב וכן נמי כאשר יעשה תשובה הוא סותם הנקב ממש ולכן מתחייב כי העוש' תשובה יתבונן באיזה מקום פגם ופנה למעל' בשמות הקדש ויתקן העון באותו שם ממש ואם חטא בשני דברים ועשה תשובה מעון אחד ולא תיקן העון השני לא הפסיד התיקון הראשון וז"ש ואם סתם הנקב מותר לו ליכנס לבית האחר שהסתימה חוצצת אפילו לא בטלו להיות שם עולמי' חזר ואמר והני מילי שסתם כל הנקב היינו שעשה התיקון לגמרי אבל אם לא סתם כל הנקב דהיינו כי לא עשה התיקון לגמרי כתקנו אלא מיעטו