עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מקור חיים - א

מקור חיים - א צו

Mekor Chayim - 1 96 · מקור חיים - א · free full Hebrew text

Open in the reader →

מה זכה יוסף שאין שולט בו עין כמשחז"ל עלי עין בעבור שהיה נמשך עליו השגחת עין העליונה הנקראה עינא פקיחא כנזכר בזוהר ובכלל השגחה זו נמשך נמי הארת שני עינים שהם שני פעמים ק"ל כדלקמן לכן יכנע עין הרע מאדם המכוין בהם ולא יקטרגו עליו בשעת התפילה:

[ה] כשמסתכל בציצית וכו' כבר נתבאר כי כאשר יאמר מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ צריך האדם לאחוז הארבע ציציות דהיינו כי צריך להקים הטלית וליתן אותו על כתפיו ואיתא בילקוט כל עצמותי תאמרנה אמר דוד אני משבחך בכל איברי ומקיים בהם המצות בראשי אני רופפו וקורא בתפילתי וכו' בחזה הציצית אני משים כנגד הלב כל זמן שאני קורא ק"ש שנאמר והיו הדברים האלה על לבבך מאחרי ומלפני השלכתי שני כנפים של טלית בשעה שאני עומד בתפלה וכו' ולכן כשאומר מארבע כנפות הארץ ראוי לעשות כך כדי שיהיו שני ציציות מלפניו ושנים מלאחריו כאמור:

[ו] גדול עונש המבטל מצות ציצית וכו' כי הנה אפילו בעה"ז נענש עליה כי הא דאמר המלאך לרב קטינא בעידן רתחא ענשינן אעשה וכבר אחז"ל בברכות מפני מה פרשת ציצית קבעוה בק"ש אמר ר"י מפני חמשה דברים שיש בה מצות ציצית יציאת מצרים עול מצות ומינות הרהור עבירה הרהור ע"ז וכו' ולכן המבטל מצות ציצית עצמה מן הראוי הוא להיות עונשו גדול לפי כי כאשר יאמר פרשת ציצית שהיא עיקר לכל הדברים אלו הוי כאלו מבטל דברים הללו מאחר שנאמר וראיתם אותו ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם זו מינות וע"ז ומה גם לענין האמור כי מצות ציצית הוא גורם טובה לאדם בשלש' זמנים בגוף ונפש ובכל יום זוכה לרוח חדשה כי כאשר מתעטף בציצית אז מתקיים בו מש"ה כי רוח מלפני יעטוף וגם אחרי מותו שנאמר בשכבך בקבר תשמור עליך ואז הוא נמי בגוף ונפש וגם לזמן של התחיה שנאמר ונתתי רוחי בכם וחייתם כנ"ל א"כ נמצא גדול עונש המבטל מצות ציצית כלומר איהו דאפסיד אנפשיה ומה גם כי מענישין אותו כדבר האמור שאמר המלאך לרב קטינא בעידן רתחא ענשינן אעשה:

ועוד נמצא למבטל מצות ציצית עונש גדול לאחר מיתה הוא מ"ש בזוהר פרשת שלח לך דף קע"ד וז"ל ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך ה' מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו וכו' מאי קמשמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפ' בעטופ' דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה כד עייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה ת"ח כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין לי' בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגהינ' וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה גרדיני נימוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי לי' לגהינם. ושלמה מלכא צווח ואמר בכל עת יהיו בגדיך לבנים עכ"ל לענינינו והנה הדבר מבואר מזה המאמר כמה גדול עונש המבטל מצות ציצית שהרי מלבישים אותו בגדים צואים ומכניסים אותו לגהינם ועל הגוף נאמר לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה מדקאמר בכנפות ולא אמר בקצות משמע שנאמר הכתוב לרמוז על כנפות הציצית שלכן אנו שואלים מהב"ה בכל יום מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ ולתת רמז לדבר על איזה רשעים הפ' מדבר לזה אמר מלת ממנה הוא נוטריקון "מבטל "מצות נועם "הציצית הוא ר"ת ממנה וגדול שכר המקיים מצות ציצית שנאמר חונה מלאך ה' וכו' גם בזה מצאתי און לי רמז לדבר כי פסוק חונה מלאך ה' כלו עולה בגי' תרצ"ה וכן לסוד הציצית בגימ' תרצ"ה כי מלת ציצית חסר רוצה לומר לסוד הציצית המקיים אותו חונה מלאך ה' אצלו ומציל אותו מכל רע בעה"ז ועוד ויחלצם יחלץ יניח עצמותיו בקבר ישוב ויחזקם בעולם התחיה כל הכתוב לחיים:

עוד ירצה במאמרו להודיע כמה מעלות טובות למקום עלינו אשר קדשנו במצותיו ונוסף עוד שנתן כח ביד האדם הגשמי להעיר מדות העליונות ע"י מעשיו וקרב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים במעשה ידיו ולכן יאמר אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות אינה חייבת בציצית כלומר דאלו לענין סור מרע שהם מל"ת הוא רע ומר על העובר על אחת מהנה הלא המה דברי חז"ל בילקוט הבונה בשמים מעלותיו וכו' משל למה"ד למדינה העומדת על הספינות כל זמן שהספינות קשורות זו בזו המדינה עומדת נתפרדו הספינות נפלה המדינה כך הבונה בשמים מעלותיו אימתי בזמן כי ואגודתו על ארץ יסדה ולכן יאמר נא כי בענין העדר המצות לא כך הוא רק כי אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות אינה חייבת בציצית כלומר כי נעשה ענין העדר והיינו ההפרש הנמצא בין מ"ע למל"ת דאלו העובר על אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה הוא גורם פגם למעלה אמנם המונע עצמו ואינו מקיים מ"ע הוא גורם העדר למעלה כדאיתא בזוהר מאן דפשע בחד מפיקודייא דאורייתא כמאן דפשע בגופא דמלכא ועליו נאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כביכול וקרוב הדבר לשמוע דמאחר כי הנשמה היא חלק אלוה ממעל כמשחז"ל לכן ימצא כי כאשר משלים האדם את נפשו נשלם אותו החלק וכאשר מתחסר מצוה האחת מנשמתו כך מתחסר נמי מאותו חלק העליון ולכן נאמר אם צדקת מה תתן לו וכו' כי הנה פ' אחר הוא אומר אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח אמנם בפ' זה ירצה