מקור חיים - א צד

אמת בבית לומר שהוא פטור מן המצות כמש"ה במתים חפשי כמשחז"ל כלומר ובזה יהיה תוכחת מגולה לרשע שהוא מת בחייו מפני כי אין בו מצות ומי יודע אם פתאום יבא אידו ועבר מן העולם ולא יקיים המצות לכן אם הכתפים לובשים וכו' וזה יהיה נמי רמז וכינוי לאותם הנותנים כתף סוררת ומואסים התוכחת איכא למיחש בהו משום לועג לרש דהיינו משאז"ל אין עני אלא מן התורה ומן המצות דמאחר שהוא קשה עורף ומואס בתוכחת למחר נמי יהיה כאחד מהם וימות בלא עתו ומה מועיל לו מדה זו:

ועתה אמרתי אגלה אזנך על דבר אמת בדינים הללו וכך היה אומר מותר ליכנס בבית הקברות והוא לבוש ציצית והענין יובן עם מ"ש בזוהר פרשת תרומה דף קמ"ב וז"ל נשמה סלקא לעילא גו נביעו דבירא רוח עאל בגנתא דעדן כגוונא דלעילא נפש אתיישבת גו קברא ואי תימא נפש לעילא דאתיישבת גו גופ' בקברא אן הוא קברא. אלא גו ההוא קליפה תקיפא עכ"ל לענינינו הנה מבואר מזה המאמר כי יש בחינה הנקראה קבר דהיינו הקליפה תקיפא ולכן נלמד מזה המאמר כי הקליפות הם סוד בית הקברות כנזכר ולכן יאמר מותר לאדם עליון הקדוש מסטרא דקדושה להכנס בבית הקברות וכמו ששאל המין ואמר אלהיכם כהן הוא דכתיב ויקחו לי תרומה ואני פי' כן מותר לו להכנס לבית הקברות הוא גבול הקליפות והוא לבוש ציצית מאותם האורות עליונים ועוד אשמועינן אף על גב כי נמצא בציצי' סוד חיבור צדיק וצדק במעבר נקב הציצית כנ"ל ואינו חושש מפני שהרי הנחנו למעלה כי התכלת מועיל למנוע הבטת עין הרע של החיצונים שלכן נאמר ופרשו בגד כליל תכלת כמשחז"ל הרשעים תחשכנה עיניהם מראות שנאמר ויראו בני האלהים וירא חם וירא עשו וכו' ועל ידי ראית התכלת נמנע מהם היזק הראיה ואין שולט עין הרע באדם דקדוש' אע"ג כי נכנס לשם לרשותם והוא שלא יהי' נגרר הציצית על הקברות של הקליפות לפי שהרי נתבאר כי השכינה והב"ה מתלבשים בעשר קליפות כנזכר בתיקונים ולא סגי לאו הכי בגין לנטרא להו לישראל ולקיימא ומלכותו בכל משלה כנזכר שם ולכן הגיד כי מות' להכנס ביניהם של הקליפות הללו והוא לבוש ציצית והוא שלא יהיה נגרר על הקברות של הקליפות אבל אם הוא נגרר על הקברו' של הקליפו' אסור משו' לועג לרש הוא הדב' מ"ש בזוה' פ' בלק דף קצ"ו בפ' אשר הלך חשכי' אשר הלכו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר בגין דאינן שריין בחבורא ומיד אתפרשן הלך חבורא חשכים אתפרשן שראן בחבורא ואתפרשן מיד כגוונא דא רוח סערה באה כלל דכר ונוקבא בהא והיא שבקת לי' מיד מתפרשן עכ"ל הנה מבואר מן המאמרי' האל' כי סטרא אחרא מתעוררי' להתייחד הזכר עם הנקבה ומיד אתפרשן שנאמר יתפרדו כל פועלי און ולכן כאשר האדם דקדוש נגרר הציצי' שלו על בית הקברות שהם הקליפות נמצא שהוא לועג לרש לפי כי האדם דקדושה לבוש ציצית שהוא מורה על הייחוד והחיבור של צדיק וצדק זכר ונקבה שבקדושה כאמור כי הם שבת אחים גם יחד וסטרא אחרא לא כן הם יכולים לעשות לפי כי אל אחר אסתרס כדאי' בסבא דמשפטים שלכן כאשר אשת פוטיפר שהיא סוד הנקבה של סטרא אחרא אמר' לפוטיפרע כדברים האלה עשה לי עבדך מה שלא היה בו יכולת לעשות לפי שנסתרס כמשחז"ל לכן ויחר אפו בד"א בימיהם שהיו מטילים ציצית במלבוש שלובשים לצורך עצמן והנה יש הפרש זה שאם אינו נגרר על' הקברות מותר דמשמע כי לעת הצורך נעשה הזווג עליון כדי להועיל לכל להמשיך להם הארה אבל אנו שאין אנו מכוונים בהם אלא לשם מצוה דהיינו לעשות יחוד בין צדיק וצדק בכל שעה אסור אפילו אין נגררין משום לועג לרש כאמור והני מילי כשהציציות מגולי' כי אז מתפרס' הענין ואיכא משום לועג לרש אבל אם הם מכוסים מותר דהיינו בסוד טלית קטן שאין מקנאים בו כל כך ומה גם שהוא רומז בסוד הנער מטטרון כנ"ל ולכן מותר כאמור:

יש נוהגים לקשור שני ציציות וכו' וכדי שלא להוציא חלק דין זה אבאר הענין ע"ד הנ"ל כי הנכנס לבית הקברות היינו רשות של הקליפות וכדי שלא יהיה הנכנס לשם עובר משום לועג לרש לכן קושרים שני ציציות יחדיו כי מאחר שנתבאר למעלה כי ד' ציציות הם מסבבים לאדם שנים מלפניו לצורך הזכר ושנים מאחריו לצורך הנקבה הנתונה באחורי הזכר ולכן סברי מימר כי כאשר הוא קושר השני ציציות הרומזים אל הזכר או אל הנקבה לחוד אז ימצא כנראה כי נסתלק החיבור שבין שניהם דמאחר ששנינו ארבע ציציות מעכבות זו את זו א"כ מאחר שקשר שנים יחד הרי נחשב כאלו נתבטל המצוה שבהם והייחוד שביניהם אמנם לא הועילו כלום בתקנתם כי מאחר דאיכא ציצית הנה הוא מורה על יחוד הנמצא בין צדיק וצדק מה שלא נמצא בבית הקברות שלהם בסטרא אחרא משום דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין ואיכא משום לועג לרש כמדובר:

הנכנס לתוך ארבע אמו' של מת או של קבר דינו כבית הקברות והוא ע"ד האמור כי אדם דקדושה נכנס תוך ארבע אמות של מת הוא סמאל הנקרא מת כדאיתא בזוהר פרשת שופטים בפ' על פי שנים עדים יומת המת דא סמאל מת מעיקרו או של קבר שנאמר ויתן את רשעים קברו דינו כנכנס לבית הקברות כאמור ואין להאריך:

במקום שנוהגים להסיר ציצי' מטלית המת וכו' הנה בזמן הזה אין נוהגים להסיר הציצית אלא מדקדקים להניח עליו ציצית כשר והכל יודעים כי במתים חפשי מן המצות אמנם הרצון בזה הוא לרמוז כי אנו מאמינים במשחז"ל הכסות שיורד עם האדם לקבר יעלה עמו שנאמר איש עולה והוא עוטה מעיל על שם שנאמר ומעיל קטן תעשה לו אמו ולכן כאשר יקום האדם לזמן של התחיה ויעמוד יהיה לבוש טלית כשר: