מקור חיים - א צא

שהוא סיבה לקנח עצמו מהם לפי שנעקר ממנו אותה הארה שקנה וגם לא לייחד אותם לתשמיש המגונה ר"ל אם יעשה דבר מגונה נעקר ממנו בחינת הרוח כנ"ל אלא זורקן כד"א והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה והם כלים באורך הזמן כי נמשכים למקום אחד ע"ד הנ"ל:

וכאשר נאמר כי יהיה הרמז על ענין הגוף כן הוא אומר טליתות של מצוה שבלו הם גופות בני האדם שקנו השלימות לעצמן על ידי הטלית שהיו לובשים כנזכר שבלו על ידי אריכות הזמן בקבר אדם בודל עצמו מהם ר"ל אדם שהוא בחינת הרוח עצמו בודל מהם והולך ויושב בג"ע הארץ ואינו משגיח על הגוף אמנם אינו רשאי לקנח עצמו מן העון מהם לומר כי הרוח לא חטא ולא לייחד אותם לתשמיש המגונה ר"ל לתלות על הגוף כל דבר מגונה שעשה שהנה אומרים לו משל החיגר והסומא כמשחז"ל אלא זורקן בלבד שהרי נתפשט הרוח מן הגוף והולך לו והם כלים וזהו העונש לגוף והרוח נענש לבדו כפי השגחת הבורא יתברך:

[ג] מותר ליכנס בציצית לב"ה הנה בא הרמז בזה למ"ש בזוהר פ' תרומה דף קנ"א וז"ל בכל מעלי שבתא כד יומא אתקדש כרוזין אזלין בכולהו מדורין דגהינם סליקו דינא דחייביא וכו' אבל מחללי שבתות וזמני בפרהסיא דינין סלקין מנייהו אבל נורא דגהינ' לא אשתכך מעלייהו וכו' אינון חייבין אתייהיב לון רשו למיהך למחמי בהו ומלאך חד אזיל ואפיק לההוא גופא דילהון ועייל לי' לגהינ' וכו' וחמאן ליה דסלקא תולעין וכו' הנה מבואר מדברי המאמר שמוליכין הגוף אצל הרוח לגהינם ושם דנים שניהם יחדיו הגוף והרוח ולכן בא הרמז במה שאמר מותר להכנס בציצי' והוא סובב על הגוף ובחינת הרוח כאמור ובית הכסא היינו גהינם באותם מדרגות הנק' צואה רותחת כדאיתא בזוהר פרשת תרומה דף ק"נ וז"ל אתר אית בגהינם ודרגין תמן דאקרון צואה רותחת ותמן איהו זוהמא דנשמתין אינון דמתלכלכן מכל זוהמא דהאי עלמא ומתלבנן וסלקין ואשתארת ההוא זוהמא תמן ואינון דרגין בישין דאתקרון צואה רותחת אתמנן על ההוא זוהמא ולכן מותר להכנס שם בציצית שהוא דוגמא לרוח האדם אבל בתפילין שהם דוגמא לנשמה אסור ליכנס כדלקמן:

[ד] יש ליזהר כשהאדם לובש טלית דהיינו שעל ידי כן הוא קונה לעצמו בחינת רוח חדשה כאמור למעלה לא יגרר הציצית על הארץ ר"ל כי צריך להיות זהיר משם ואילך מלהיות נמשך אחר תאוות גופניות שהם ארציים המכונים לארץ כדי להתמיד השלימות שקנה מן הרוח כמדובר:

עוד זה מדבר בענין הציצית מה שנוגע למעלה וכך היה אומר חוטי הציציות שנפסקו זורקן להודיע כי אף על פי שהציצית הוא אור עליון ודבר גדול עכ"ז העון שולט בו מצד מעשה התחתונים לפי כי הנה מצינו בזמן החורבן כי חטא ישראל לכן נאמר בצע אמרתו היינו בזע פורפירא דיליה כמשחז"ל הוא סוד הציצית וכן נמי יתכן להגיע העדר בחוטי הציצית אף על גב כי עליונים הם כאמור וזה מפני מעשה התחתונים ח"ו היינו מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות ז"ל וכד לאו אינון דכר ונוקבא כדין אימא עילאה מנעת ברכאן עילאין מנייהו ואנגידת לון לסטר אחרא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי מעשה התחתונים הוא גורם רעה כפולה ראשונה כי אימא עילאה מנעת ברכאן עילאין מחתן וכלה והוא סוד הארות הללו בגין דלאו אינון דכר ונוקבא כחדא ורעה אחרת יותר גדולה דאנגידת אותם ברכאן עילאין לסטר אחרא כנזכר ולכן יאמר נא עתה אתה בן אדם התבונן במעשיך מה אתה גורם כי חוטי הציצית הם אותם הארות עליונות שנפסקו ולא האירו עוד ולא נמשכו למטה אצל צדיק וצדק כאמור לא די שנפסקו כאמור אלא עוד ימצא רעה אחרת כי יכול לזרקן לאשפה על ידי מעשיו מפני העון נמשל לאשפה הארות עליונות הללו והסיבה לזה מפני שהיא מצוה וכו' ואמנם הקליפה נק' אשפה כדאיתא בזוהר פרשת תצא וז"ל לילית אשפה מטונפת דזרקין בה כלבים וחמורים וכו' ומפני העון נמשך להם הארה זו העליונה והסיבה לזה מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה דאף על גב כי הארות הללו הם עליונים ויוצאים מחכמה עליונה ל"ב נתיבות פלאות חכמה והם נכללים בל"ב שבבינה כנ"ל מכל מקום אין בגופה קדושה של עיקר אף על גב כי ממקום קדוש יהלכו הם הארה בעלמא ואינם כמו התפילין שהם בחינת צלם כדלקמן שלכן טעונים גניזה כאשר יבא לקמן בע"ה אבל בציצית שהוא בחינת הארה אפשר להמשך למטה לזולת לפי שהיא מצוה שאין בגופה קדושה כאמור אבל כל זמן שהם קבועים בטלית כי הרמז בזה הוא כי אותם האורות עדיין הם קבועים בכלה למעלה או בשורשם בבחינה האחרונה של חכמה העליונה אסור להשתמש מהם דרך חול כלל כי לא יתכן שיהיו נמשכים לסטר אחרא ואפילו לעולם היצירה כי שם הוא ענין חול ולכן אסור לקשור בהם שום דבר והוא דרך חול משום בזוי מצוה הנוגע לכלה הנקראים מצוה כנ"ל:

טליתות של מצוה שבלו וכו' הוא הדבר הנזכר בזוהר פ' פנחס דף רל"ט וז"ל האי קרא הכי מבעי ליה. כי כל אשר עשה האלהים הוא יהיה לעולם מהו כל אשר יעשה וכו' אלא מקרא אחרא אשתמע כתיב עין לא ראתה וכו' יעשה למחכה לו. עשית מבעי ליה וכו' אלא אתר עילאה איהו דנגיד ונפיק ואדליק בוצינין ואקרי עולם הבא ומניה נפיק חד אילנא לאתשקיא ולאתקנא וכו' וההוא עולם הבא דנגיד ונפיק אתקין ליה להאי אלנא תדיר וכו' מעטר ליה בעטרין לא פסיק מבועי מניה לעלם ולעלמי עלמין וכו' הנה מבואר מזה המאמר כי אימא עילאה בכל יום ויום היא ממשכת אורות מחדש על תפארת ישראל והדבר מבואר כי הוא בסוד הטלית נמי דאע"ג כי עיקר הדבר הם האורות של בחינת התפילין אמנם ג"כ מובן על האורות של בחינת הטלית